קחו נשימה עמוקה: כך תעזרו לילדיכם לקבל את התינוק החדש במשפחה

הצטרפותו של תינוק חדש למשפחה הוא אירוע משמח, מרגש ומיוחד. המשפחה מתרגשת ורוצה לראות את הרך הנולד, אבל הבעיה היא שעם כל השמחה – שוכחים לפעמים את ההורים והאחים ה"גדולים". לעיתים, אותם אחים "גדולים" הם בעצמם מאוד-מאוד קטנים, ואם תשאלו אותם אז כל העניין הזה של אח חדש הוא לא בדיוק כוס השוקו שלהם.

למה ומה אפשר לעשות על מנת להקל עליהם?

הרעת תנאים

כשילד בן שנתיים, ארבע או אפילו שש הופך להיות "הגדול", מבחינתו זו הרעת תנאים. עד עכשיו כולם התמקדו בו, פינקו אותו והיה להם זמן בשבילו, ופתאום, בבת אחת, מצפים ממנו "להתנהג כמו גדול". להתאזר בסבלנות, להיות בוגר ועצמאי ולוותר לאח התינוק. אפילו המחמאות קשורות לאח החדש: איזה כיף להיות אח גדול, נכון? אתה מאוד בוגר! אתה יכול לעזור לי ולהביא את המגבונים?

זה לא תמיד כיף להיות אח גדול, והדבר האחרון שהאח הגדול רוצה זה לעזור לכם לשרת את היצור החדש ששאב ממנו את כל תשומת הלב. רק לפני 4 שנים, הילד בן ה-4 שלכם (לדוגמה) היה עובר בתוך הבטן, ועכשיו מצפים ממנו להיות ה"ילד גדול", למרות שמבחינה התפתחותית ורגשית הוא קטן. לעיתים, מבחינה קוגניטיבית הוא עדיין בשלב "אגוצנטרי", מה שאומר שהוא לא מסוגל להזדהות עם הצורך של אחיו הקטן. בנוסף, כל ילד יגיב לעניין הזה בדרך שונה. יש ילדים שיתנהגו "לפי הספר" ויבכו, יתנגדו ותהיה להם רגרסיה, יש כאלה שבכלל לא יגיבו ויש מי שבהתחלה לא יגיב ו"האסימון ייפול" מאוחר יותר. אז איך להקל על האחים הגדולים?

הכנה מראש

תפקיד המבוגרים הוא להכיל את הילד הגדול, גם במקומות הקשים. חשוב לא לצפות ממנו כל הזמן להירגע ו"להתנהג יפה". הכוונה בהכנה מראש היא בעצם הכנה רגשית וקוגניטיבית שחשוב לעשות לילד לפני הלידה. חשוב להכין את הילד לכל הדברים הכיפיים סביב הלידה כמו מה שהוא יקבל, שבהמשך יהיה לו חבר לשחק איתו בבית, זה שאמא או אבא יהיו בחופשת לידה ויבלו יותר בבית ועוד (כמובן שכל משפחה תחשוב אילו דברים כיפיים היא יכולה לתת).

בנוסף, בהכנה, חשוב גם להציג מצבים אחרים, פחות כיפיים, למשל כשלפעמים הילד צריך קצת להמתין לתשומת הלב שלנו. את זה, אגב, אפשר לתבל ביתרון נוסף, כמו "בכל זמן שתצטרך לחכות אאפשר לך לראות סרטונים בטלפון הנייד/לשחק בצעצוע מארגז צעצועי הסבלנות".

על מנת שכל עניין הלידה יהיה מוחשי, אפשר לתת לילד להרגיש את הבטן, לעזור לבחור קצת פריטים לחדר התינוק שבדרך, לשאול לדעתו, לקרוא איתו סיפורים ושירים בנושא, ואפילו להכין ספר לקראת בואו של התינוק. בנוסף, נכין אותו למה שהולך לקרות סביב הלידה: אנחנו, ההורים, נלך לבית החולים ללדת את התינוק. מי שיהיה איתך בבית זאת הבייביסיטר שאתה מכיר טוב, אתה תבוא לבקר אותנו ואנחנו נחזור רק בתוך כמה ימים.

איך אתה מרגיש?

שאלו את הילדים איך הם מרגישים, שכן זה יעזור להם לנסות להבין בעצמם איך הם מרגישים וגם ימחיש להם שאתם רואים אותם. נכון, הם קטנטנים, אבל תתפלאו – אם תשאלו ילדים איך הם מרגישים, הם יענו תשובות מופלאות, שגם יכניסו אתכם לעולם שלהם ולעיתים גם ייתנו לכם את הפתרון שמתאים להם, שעלול להיות גם הרבה יותר זמין מפתרון שאתם חשבתם עליו.

לענות לילד על השאלות שהוא לא יודע לשאול

תמיד כשיש אירוע קיצוני בבית, לילד עלולות לעלות שאלות. לחלקן, אגב, הוא לא ממש מודע. בין השאר, ככה נוצרים פחדים. חשוב לענות לילד על שאלות כאלה, למשל: "נכון אמרנו שנלך לבית החולים ללדת את התינוק? בית חולים זה גם מקום טוב ושמח שיולדים בו. זה מקום נעים, ואנחנו מחכים כבר לחזור לשם. אתה גם כמובן תבוא לבקר, אם תרצה".

שיקוף ונרמול

בהמשך לדיבור על הרגשות, שיקוף ונרמול הם בעצם שני מושגים שהולכים ביחד. הכוונה היא לשקף לילד מה הוא מרגיש, להראות לו שזה ממש נורמלי להרגיש דברים, וגם לנרמל לו את הרגשות האלה ולהסביר לו שזה ממש בסדר להרגיש אותן. אחרי הלידה, חשוב שנשקף לילדים את מה שהם מרגישים. גם פה, כמו בשאלות, לא תמיד הם יודעים להסביר לעצמם ולנו מה הם מרגישים, ולכן חשוב שנעשה את זה בשבילם ונסביר להם: "אני רואה שאתה מתרגש, זה באמת מאוד מרגש. אני גם רואה שקשה לך. פתאום אנחנו הרבה עם התינוק, לא היינו בבית כמה ימים. זה באמת קשה. אתה יודע, חמוד? מותר לך להרגיש שאתה לא כל כך אוהב את התינוק או שאתה כועס עליו, זה ממש בסדר. אנחנו פה ואוהבים אותך בדיוק אותו הדבר".

הכלה

חשוב להבין שלילד קשה ושצריך להכיל את הקושי שלו. את הבכי, הרגרסיה, התקפי הזעם, ההתנהגות התינוקית שחזרה ועוד, לכן קבלו את תגובות הילד בהבנה ובהכלה. הילד הבכור עובר משבר, לא פחות מזה, והגיוני שזה יתבטא בהתנהגות קצת פחות זורמת. עדיף שנראה כלפי חוץ את הקושי של הילד ושהוא יידע שיש מי שיעזור לו, ושהוא לא ירגיש צורך להפנים את הקושי. כמובן שאם אתם מרגישים שהכל יוצא משליטה, תתייעצו עם איש מקצוע.

באים אורחים?

חשוב לתת לבכור כמה שיותר יחס וגם לתדרך את המבקרים שלכם שכאשר הם נכנסים, קודם כל להתייחס לבכור, ושאם אפשר גם את המתנות להקדיש לבכור. נכון שהכי כיף לקנות בגד קטנטן לניו בורן, אבל הבכור ייעלב ויקנא, והתינוק – לא.

הורים – אל תשכחו את עצמכם

כדי שתוכלו להיות שם עבור כל הילדים שלכם, כדאי לתת מקום גם לתחושות שלכם ולבקש עזרה מהסובבים אתכם. תנסו לחשוב מה יעשה לכם טוב: שיכינו לכם משהו טעים? שייתנו לכם לישון? אולי שמישהו פשוט יישב אתכם בסלון כדי שלא תרגישו לבד? ואם אפשר לנצל את הבמה ולבקש מהסביבה שלכם להיות רגישים, לעזור במה שאפשר וגם לזכור שזאת תקופה ארוכה. שיהיו שם גם אחרי כמה שבועות או חודשים לאחר הלידה, גם כשנראה שהשגרה כבר פה.

השגרה הזאת לא כל כך פשוטה, והדבר האחרון והחשוב ביותר הוא ש"כולם עושים את זה". ועדיין, במידה ואתם מרגישים שקשה לכם, תתייעצו עם איש מקצוע, ואם אפשר – לפני שהדברים יוצאים משליטה. לא צריך להרגיש שקורסים כדי לצלצל ליועץ שיסביר לכם איך מנמיכים את גובה הלהבה של סיר הלחץ החדש שנוצר. תזכרו שלמרות "שיש לכם הרבה מזל", זאת תקופה שמאתגרת את המשפחה, וחשוב שהצרכים של כולכם ייענו.

המון מזל טוב ובהצלחה!

הכותבת היא בעלת קליניקה לליווי משפחתי, מדריכת הורים לגיל הרך ולבני נוער, יועצת זוגיות ויועצת שינה, כתבת ומרצה בענייני זוגיות והורות. מלווה גם משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים.