משפט מוכר אומר ש"צריך כפר שלם לגדל ילד", אך מה קורה כשאל אותו הכפר פולשים מבקרים בלתי קרואים?
זה אולי נשמע כמו מחקר אנתרופולוגי מרתק של שבט עתיק שפגעי הציוויליזציה המודרנית טרם טימאו אותו, אבל קחו לרגע את הרשתות החברתיות כמיקרוקוסמוס, ותבינו שזו תמונת מראה מדויקת למה שהן מביאות איתו, כשראשי השבטים הם הידוענים והפולשים הם הטוקבקיסטים.
לפעמים, הרשתות החברתיות יכולות להיות כמו בית פתוח. אם בעבר הייתם צריכים לחכות שהידוען האהוב עליכם יקבל כתבת שער במגזין כדי ללמוד על חייו או שנאלצתם לשבור חסכונות ולכתת רגליכם להופעות בניסיון להתקרב אל מושא הערצתכם כדי לקבל חתימה או אפילו להצטלם איתו, הרי שכיום, בזכות הרשתות החברתיות ותרבות הלייקים הנרקיסיסטית, רבים מהם (בדיוק כמותנו, אם להודות) לא רק שיפתחו לכם את הדלת, החלון ואפילו את יציאת החירום – אלא יכניס אתכם לתוך המרחב הפרטי שלהם – אל הבית, המשפחה, הטוב, הרע והמכוער.
הדבר נותן לכם את ההרגשה שאתם ממש חיים בתוכם, שאתם חלק מהמשפחה. להם זה נותן את האהבה ואת תשומת הלב שהם מחפשים מסיבות כאלה ואחרות, וכאן הפצצה המתקתקת. טשטוש גבולות.
צבא הגולשים, שבט הטוקבקיסטים, ממליך את עצמו לא פעם ליועץ, למטפל זוגי, למחנך, למרי פופינס עם נגיעות של מיכל דליות. לעיתים זה נעשה בצורה בוטה, קשה ואפילו מתעמרת.
רק לפני כשבוע הרשת געשה כשעינב בובליל שיתפה את מאות אלפי עוקביה בתמונה של בתה בת החודש ריף, כשהיא אוחזת במזרק ולבושה כאילו יצאה מטיפול ספא. התמונה אמנם זכתה ללא מעט תגובות משועשעות שהבינו את ההומור של בובליל, אך באותה נשימה מאות גולשים הביעו זעזוע של ממש מהעובדה שבובליל חשבה שזו תמונה לגיטימית.
View this post on Instagram
כמובן שבובליל אינה לבדה. כמה שבועות לפני כן, גם מיכל אנסקי "זכתה" לעבור תחת כיתת יורים וירטואלית, כשהעלתה לאינסטגרם תמונה שלה משתכשכת באמבטיה עם שתי בנותיה הקטנות, כשהן מוקפות בנרות ושרות שירי חנוכה. גם אז, עשרות גולשים מיהרו לחבוש את כובע סמי הכבאי שלהם ולזעוק "שריפה!", כשהם מטילים ספק בכישורי ההורות שלה.
View this post on Instagram
חשבתם שזה נגמר שם? ובכן, אתם טועים. כמה שבועות קודם לכן, הייתה זו עדי בוזגלו שנאלצה ליירט חיצי ביקורת, כשהעלתה סרטון שלה עם ריין בת השנה, כשהשתיים ישבו ברכבת הרים. לכל אותם המקרים שהפכו כמובן לוויראליים היה מכנה משותף אחד: הטוקבקיסט המחנך. זה שמרגיש שהוא יכול - ואפילו צריך - לחנך את מי שאינו מכיר, רק כי הוא נחשף לתכנים שהעלה וזה הופך אותו לבן בית.
ברובן, הכוונות כנראה טובות. רחמנא ליצלן, לפעמים הביקורת בחלקה עשויה להיות גם נכונה, אבל הדרך לעיתים גרועה מ"הפשע" שבו מואשמים אותם ידוענים. השפה קשה, בוטה, מכאיבה. היא מעודדת שיח כועס, מפלג ולעיתים אף מסית, כך שגם אם נעשה מתוך מטרה אמיתית להתריע על סכנה ולייעץ, בסופו של יום הוא רק מלבה אש ואף מצית אותה במקום שלא היה בה צורך.
יש דרכים נכונות להתנהל ברשתות החברתיות. בחרו בשיח מכבד. אל תתקפו, אל תחנכו מתוך התנשאות או מתוך בלבול, ואל תמליכו את עצמכם לאלוהי המוסר או החינוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו