הילדים מפחדים מהמצב הביטחוני? כך תעזרו להם

אירועי משבר ואסון, כמו סבב הלחימה הנוכחי במבצע "עלות השחר", מעוררים בנו לעיתים עוצמת רגשות מציפה, כמו חרדה, כעס, חוסר ודאות, חוסר אונים ותחושת איום על תחושת הביטחון הבסיסי והמוגנות. בקרב חלק מאתנו, עלול האירוע לעורר זיכרונות טראומטיים מוקדמים יותר על רקע דומה ולהעצים קשיים רגשיים שהיו קיימים מלכתחילה.

מרבית הילדים מתמודדים עם משברים ומתגברים עליהם בסיוע של האנשים המשמעותיים בחייהם – בעיקר אתם, ההורים. ילדים צופים בהוריהם ורואים בהם עוגן של בטחון ויציבות. למעשה, אתם חוף המבטחים הנפשי של ילדיכם, וחשוב שתציידו את המרחב הזה במיומנויות של עזרה נפשית ראשונה ותמיכה.

הורים רגועים = ילדים פחות נסערים

כשאנו מרגישים חוסר אונים ובהלה, אין אנו מסוגלים לספק לילדינו את הביטחון הדרוש, ואף עלולים להחריף את החרדה בה הם מצויים. גם באמצעות שפת הגוף והבעות הפנים, חשוב לשדר להם שמולם עומד מבוגר אחראי ואכפתי, שיכול ורוצה לשמש עבורם כתובת להתייעצות, הרגעה וסיוע.

אין צורך להסתיר את רגשותיכם על מנת לתת לגיטימציה לתחושות הילד. יחד עם זאת, לא מומלץ להגיב באופן קיצוני ונסער בנוכחות הילד. רצוי לנהל שיחה עם הילד במצב רגוע ושקול ככל הניתן.

טבעי ומובן שגם אתם מודאגים ולחוצים, תגובות חריפות הן צפויות בעת משבר והן יחלפו במרוצת הזמן. בעת חירום עולות גם תגובות שעשויות להיות חריפות בעוצמתן, אך לרוב הן בגדר תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.

היו סובלניים כלפי עצמכם ואל תלקו את עצמכם אם הילדים הבחינו בסערת רגשות בה הייתם נתונים, זה רק אומר שאתם אנושיים. מאוחר יותר, כשאתם רגועים, חזרו לילדים ושתפו אותם מה עוזר לכם להרגיש טוב יותר ובדקו איתם מה מטיב עבורם.

תנו לגיטימציה לרגשות הילדים

הגשת סיוע רגשי בעת משבר ומצב חירום ממלאת כמה תפקידים. התפקיד הראשון הוא לאפשר לילדים לבטא את רגשותיהם במילים, ללא צורך להסתירם וללא חשש משיפוטיות וביקורת, לשבור את מחסום הפחד ולקרוא לדברים בשמם. תפקיד נוסף הוא לאפשר שאילת שאלות מטרידות ולדון בהן. יש לקבל כל תגובה ולאפשר אותה ללא ביקורת וללא שיפוטיות, תנו לילד לגיטימציה להגיב למצב בדרכו.

הימנעו מתגובות ביקורתיות ומבטלות כמו "אין סיבה לפחד". זכרו, הילד מפחד כי הוא קורא נכון את המציאות. תגובה מבטלת למעשה תגרום לו לפקפק בעצמו וביכולתו, ובאותו הזמן תגרום לו לפקפק ביכולתכם לעזור לו.

אפשרו לילדים המעוניינים בכך להביע את רגשותיהם בכל דרך הנוחה להם (בעל פה, בכתב ובאמצעות ציור, יצירה והבעה). כל רגש הוא לגיטימי ואין רגשות או מחשבות פסולים. גלו עניין, שאלו והקשיבו לתשובות בלי לחפש אחר פתרונות ומתן עצות, פשוט היו שם.

הנחמה שבשגרה

הבהירו כי אנחנו לא חסרי אונים, ולכולנו יש כוחות שעוזרים לנו להתמודד בזמנים קשים. סייעו לילד לזהות בעצמו כוחות התמודדות ומקורות תמיכה, לחיזוק תחושת המוגנות והמסוגלות להתמודד.

ישנם דרכים להגן על עצמנו ועל היקרים לנו, וחשוב לנרמל את התחושות ולומר כי טבעי לחשוש במצבי חוסר ודאות וכי לכולנו צורך לחוש מוגנים ובטוחים. ניתן לומר כי בימים הקרובים יהיה לא קל לכולנו, וביחד נתמודד ונתגבר. שמירה על סדר יום מוכר ככל האפשר, מקדמת תחושת ביטחון.

כשכל אחד ספון בחדרו אכול דאגה, המשאב המשפחתי-חברתי אינו מנוצל לרווחת כל בני המשפחה.
שליטה במידע מנמיכה את ווליום החרדה

ידיעה מפחיתה חרדה

חשוב להקפיד על מידע עובדתי ומדויק תואם גיל. ככל שהילד קטן יותר, כך ההסבר צריך להיות בסיסי וקצר יותר. בגיל הרך מאד אין צורך ליזום שיחה, ויש להרבות בגילויי חיבה לתינוקות, חיוך, ליטוף וחיבוק, קול רך ונעים מקנים לילדים תחושת מוגנות ושייכות.

מנעו חשיפה של ילדים לתכנים מעוררי חרדה בתקשורת, באינטרנט, ברשתות חברתיות ובשיחות בין מבוגרים. מובן כי אתם רוצים להישאר מעודכנים, אך עשו זאת בתדירות יותר נמוכה ובפרטיות. שימו לב לאופן בו אתם מגיבים לחדשות. חלק מתפקידנו כהורים כולל הימנעות מאמירות המשדרות ייאוש וחוסר אונים.

היו ערניים – גלו רגישות לסימני מצוקה

יש לעקוב אחר ילדים המראים תגובות חריגות מתמשכות וקיצוניות, ובעת הצורך לפנות לסיוע של אנשי מקצוע. אם אתם או מישהו קרוב חווים מצוקה קשה עקב המצב הבטחוני, אל תישארו לבד.

הכותבת היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, המעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים 24/7 באנונימיות ובאופן מידי לכל מצוקה נפשית. לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן בצ'אט ובווטאספ