רצה חשופת חזה במרתון ניו יורק: "זה לא פרובוקציה, זה חוסן"

אחרי שהתמודדה עם סרטן השד ועברה כריתת שד דו-צדדית, לורן ספיציה בחרה לחשוף את צלקותיה לעיני אלפי רצים • על גבה נשאה קוד QR שהוביל לכלי להערכת הסיכון למחלה, בתקווה לעודד נשים להכיר את גורמי הסיכון שלהן: "הצלקות הן סמל לניצחון"

לורן ספיציה במרתון ניו יורק  , מתוך אינסטגרם laurenvictoriaspi
לורן ספיציה במרתון ניו יורק | צילום: מתוך אינסטגרם laurenvictoriaspi

על קו הזינוק של מרתון ניו יורק עמדה לורן ספיציה - אשת עסקים ויזמית בתחום הלייפסטייל ואם שחלתה בסרטן בגיל צעיר - עם מטרה אחת ברורה: לפתוח שיחה.

ספיציה בחרה לרוץ ללא חולצה ולהפוך את צלקות הניתוחים שעברה לגילוי לב ונראות ציבורית. מהלך שלדבריה נועד לשדר חוסן ולהעלות מודעות, ולא לעורר פרובוקציה.
ספיציה חצתה את קו הסיום של המרתון (42.195 ק"מ) בזמן של 4:54:05 שעות, לפי דיווח של האתר Newsweek.

לורן ספיציה במרתון ניו יורק | צילום: מתוך אינסטגרם laurenvictoriaspi

קוד QR על הגב להצלת חיים

כדי להפוך את המחווה האישית לכלי מעשי להעלאת מודעות, הצמידה ספיציה לגבה קוד QR גדול. הקוד איפשר לעוברים ושבים ולרצים אחרים לסרוק אותו במקום ולהשלים שאלון להערכת סיכון עצמי לסרטן השד. המטרה המרכזית: להזכיר בעיקר לנשים צעירות לא לדחות בדיקות, ולהכיר מקרוב את גורמי הסיכון האישיים.

לפי דיווח של האתר ETtoday, ספיציה ניצלה את הבמה הבינלאומית כדי לקדם כלי חינמי להערכת סיכון של פלטפורמת הבריאות לנשים Besound, לצד הצגת מותג הטיפוח הלא-רעיל שהיא מובילה.

את הגיוס לריצה ביצעה במסגרת Fred's Team - יוזמת התרמה של מרכז הסרטן המוביל ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק, שבו טופלה. יחד עם שרה סידנר, כתבת רשת CNN ושורדת סרטן שד בעצמה, הן הקימו תת-קבוצה בשם Team Laklak.

המאבק הגנטי והפספוס באבחון

מאחורי הבחירה הדרמטית לעמוד חשופת חזה במרתון עמד מסע רפואי מורכב ואינטנסיבי. בגיל 31 גילתה ספיציה כי היא נושאת את המוטציה הגנטית התורשתית BRCA2 - שינוי גנטי המגביר משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן השד והשחלות.

מיד לאחר האבחון היא עברה מסלול טיפולים מפרך: 16 סבבי כימותרפיה, שמונה סבבי אימונותרפיה, ולאחר מכן ניתוח כריתת שד דו-צדדית ושחזור באמצעות שתלים. בהמשך טופלה בכימותרפיה פומית להפחתת הסיכון להישנות המחלה.

בדרך נרשם גם רגע דרמטי של פספוס אבחוני: בדיקת אולטרסאונד ראשונה שעברה יצאה תקינה ולא הצביעה על ממאירות. רק בדיקות מעמיקות נוספות אצל מומחה חשפו את גידולי הסרטן בשני השדיים. האבחנה הקשה התקבלה כשבנה היה בן שנה בלבד, והיא ובעלה אליו (Elio) הרכיבו מערך תמיכה משפחתי שליווה אותה לאורך כל תקופת ההחלמה.

מהליכות יומיומיות אל קו הסיום

ספיציה כלל לא עוסקת בריצה כבשגרה, ולא רצה לפני שחלתה. את הדרך לכושר בנתה בהדרגה: היא החלה מהליכות יומיומיות קצרות, בנתה סיבולת לב-ריאה, השלימה חצי מרתון, ורק לאחר מכן ניגשה למרחק המלא של 42.2 קילומטרים. כדי להגן על העור והצלקות במהלך הריצה הממושכת, השתמשה בסרט גוף ייעודי (Kinesiology Tape).

לורן ספיציה במרתון ניו יורק | צילום: מתוך אינסטגרם eliospi

חמישה לקחים מעצימים מהסיפור של ספיציה

בדקו את הסיכון האישי: שימוש בכלי הערכת סיכון חינמיים מסייע לזהות גורמי סיכון מוקדמים ולהחליט על המשך בירור רפואי בזמן.
אל תסתפקו בבדיקה אחת: אם התחושה האישית אינה טובה, פנו לחוות דעת נוספת. במקרה של ספיציה, האולטרסאונד הראשון חזר תקין ורק בדיקת מומחה חשפה את המחלה.
הכירו את המערך הגנטי: נשאות של מוטציות כמו BRCA2 מעלה את הסיכון לסרטן. הכרת המצב הגנטי מאפשרת לבנות תוכנית מעקב ומניעה מותאמת אישית.
בנו רשת תמיכה: מעטפת משפחתית וקהילתית תומכת היא מרכיב קריטי בכוח הנפשי הנדרש לעבור טיפולים מורכבים.
התקדמו בהדרגה: מעבר מהליכות קלות לריצה נבונה בונה את הסיבולת ואת הביטחון העצמי מחדש, צעד אחר צעד.

השורה התחתונה: הסיפור של לורן ספיציה מראה כיצד נראות, אומץ ושיח פתוח יכולים לשבור סטיגמות, להעלות מודעות ולעודד גילוי מוקדם שיכול להציל חיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר