"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה אי אפשר להפסיק לגלול באינסטגרם? הסוד הפסיכולוגי מאחורי התופעה

כולנו מכירים את זה, נכנסים לרגע לאינסטגרם או לטיקטוק, ופתאום מגלים שעברה שעה • לא היה שם בהכרח משהו יוצא דופן, ובכל זאת קשה להפסיק • הסיבה לכך לא מקרית, אלא קשורה לאחד המנגנונים הבסיסיים ביותר בפסיכולוגיה האנושית • צפו בסרטון

,עודכן
0השמעה
כולנו נשאבים לרשתות החבריות במהלך היום. צילום: אי.אף.פי

המנגנון הראשון נקראהתניה אופרנטית. מדובר בלמידה דרך תוצאות: כשאנחנו עושים פעולה ומקבלים עליה תגמול חיובי, אנחנו נוטים לחזור עליה. אבל העניין המעניין באמת הוא מה קורה כשהתגמול לא קבוע. כשאנחנו לא יודעים מתי נקבל משהו טוב, ההתנהגות שלנו דווקא מתחזקת.

כאן נכנס מושג נוסף,שגיאת חיזוי תגמול. זהו הפער בין מה שציפינו לקבל לבין מה שקיבלנו בפועל. כאשר התוצאה מפתיעה אותנו לטובה, המוח מגיב בצורה חזקה במיוחד. התחושה הזו גורמת לנו לרצות לנסות שוב.

הרשתות החברתיות בנויות בדיוק על העיקרון הזה. רוב הזמן התוכן בינוני או לא מעניין במיוחד, אבל מדי פעם מופיע סרטון מצחיק, פוסט מסקרן או תגובה שמרגשת אותנו. האקראיות הזו יוצרת ציפייה מתמדת: אולי הגלילה הבאה תהיה שווה את זה.

הרשמו לניוזלטר שלנו - כל מה שמעניין, מרענן ומעורר השראה – במקום אחד

הטרנדים החמים ביותר באופנה, עיצוב ואורח חיים בריא. הצטרפו!

ההשוואה הנפוצה היא למכונת מזל. רוב הסיבובים לא מניבים כלום, אבל פעם בכמה זמן מגיע "פרס", וזה מספיק כדי להשאיר אותנו במשחק. המוח לומד שהתגמול לא קבוע, ולכן ממשיך לנסות שוב ושוב.

במציאות של היום, ככל שהגיל יורד כך הזמן בסמארטפון גדל,צילום: nensuria / Freepik

התוצאה היא הרגל שקשה לשבור. לא כי אנחנו חלשים, אלא כי המערכת עצמה בנויה כך שתשאיר אותנו בפנים. ההבנה הזו לא בהכרח תגרום לנו להפסיק, אבל היא יכולה לעזור לנו לעצור לרגע ולבחור אחרת.

לפעמים, דווקא הפעולה הפשוטה ביותר היא האפקטיבית ביותר: להניח את הטלפון בצד, ולחזור לדבר אמיתי. שיחה עם חבר, ספר טוב, או אפילו כמה דקות של שקט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר