"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש לכם תמונות "יפות" יותר מאחרות? מדענים גילו את הסיבה

מחקר חדש שפורסם ב-PNAS Nexus גילה כי תמונות שקל לעבד אותן במוח, נתפסות יפות ואטרקטיביות יותר • החוקרים מסיקים כי העדפת היופי האנושית עשויה להיות חלק מאסטרטגיה אבולוציונית של המוח

,עודכן
0השמעה
קים וקלואי קרדשיאן מצטלמות בחתונה של ג'ף בזוס ולורן סנצ'ז. צילום: REUTERS/Guglielmo Mangiapane

מחקר שפורסם ב-PNAS Nexus מצא שקיים קשר בין מה שאנו תופסים כ"יפה" לבין הדרישות האנרגטיות שהמוח משקיע בעיבוד חזותי של תמונה.

במסגרת המחקר, החוקרים הציגו למודל ממוחשב של מערכת הראייה כ-5,000 תמונות של עצמים וסצנות, וחישבו כמה נוירונים דרושים לעיבוד כל תמונה.

תמונות שנחשבות אטרקטיביות הן יותר קלות לעיבוד,צילום: gettyimages

בנוסף, בקבוצה נפרדת של יותר מ-1,000 משתתפים אנושיים נבדקה מידת ההנאה שהתמונות עוררו - המשתתפים דירגו אילו תמונות הם מוצאים אטרקטיביות יותר.

התוצאות הראו שמדי פעם התמונות שהמודל חשב שהן "קלות" יותר לעיבוד, כלומר דורשות פחות נוירונים ומשאבים - קיבלו דירוג גבוה יותר מבחינת יופי, כך הסביר ה-Medical Xpress.

תמונות שדורשות פחות נוירונים ומשאבים - קיבלו דירוג גבוה יותר,צילום: AFP

בניסוי נוסף, החוקרים השתמשו בדימות מוחי (מדידת רמת צריכת חמצן, BOLD signal) על מנת להעריך את הצריכה המטבולית במוח בעת הצפייה בתמונות שונות. גם שם, במקום שבו העיבוד דרש פחות אנרגיה - התמונות דורגו כאטרקטיביות יותר על ידי הנבדקים.

החוקרים מסיקים כי העדפת היופי האנושית עשויה להיות חלק מאסטרטגיה אבולוציונית של המוח: לחסוך באנרגיה תוך שמירה על רגישות חזותית. כך, מסכמים ב-Neuroscience News, ייתכן שמה שנחשב בעינינו "יפה" אינו רק עניין של טעם אישי או תרבות, אלא אולי תוצאה של מנגנון מוחי בסיסי שמעדיף גירויים ויזואליים שקל למוח לעבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר