מחקר חדש שפורסם בכתב העת Occupational & Environmental Medicine חושף כי שעות עבודה ארוכות עלולות לשנות את מבנה המוח, במיוחד באזורים הקשורים לוויסות רגשי ותפקוד ניהולי, כמו זיכרון עבודה וקבלת החלטות. המחקר ניתח את נפחי המוח של עובדי בריאות בדרום קוריאה העובדים באופן קבוע שעות ארוכות, המוגדרות כ-52 שעות או יותר בשבוע.
המחקר כלל 110 עובדי בריאות, רובם קלינאים. מתוכם, 32 עבדו שעות שבועיות מופרזות של 52 שעות או יותר, בעוד 78 עבדו לפי לוח זמנים רגיל. כל המשתתפים עברו סריקות MRI כדי לחקור האם שעות עבודה ממושכות עלולות להוביל לשינויים מבניים במוח.
טכניקת הדמיה עצבית המזהה ומשווה הבדלים אזוריים ברמות החומר האפור, חשפה עליות בנפח ב-17 אזורים במוח בקרב אנשים שעבדו יתר על המידה. עליות משמעותיות נצפו בחריץ המצחי האמצעי, החריץ המצחי העליון והאינסולה - אזורים המעורבים בתפקודים ניהוליים, עיבוד רגשי ומודעות עצמית.
באופן ספציפי, החריץ המצחי האמצעי, המשחק תפקיד מרכזי בתפקודים קוגניטיביים כולל קשב, זיכרון עבודה ועיבוד הקשור לשפה, הראה עלייה של 19% בנפח בקרב אלה שעבדו שעות ארוכות בהשוואה לאלה עם שעות רגילות. החריץ המצחי העליון, המעורב בקשב, תכנון וקבלת החלטות, והאינסולה, המרכזית בעיבוד רגשי ואינטגרציה של משוב חושי, הציגו גם הם שינויי נפח.
"נפחי המוח המוגדלים שנצפו באנשים שעבדו יתר על המידה עשויים לשקף תגובות ללחץ תעסוקתי כרוני, אם כי המנגנונים המדויקים נותרים ספקולטיביים", ציינו המדענים. הם הדגישו כי עליות אלה, רחוקות מלהצביע על שיפור, עשויות להיות תוצאה של ניסיון המוח להסתגל ללחץ כרוני הנגרם מעבודת יתר.
עבודת יתר היא בעיה בריאותית
המחקר מדגיש את הסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים הקשורים לשעות עבודה מופרזות. "התוצאות מדגישות את חשיבות הטיפול בעבודת יתר כבעיה בריאותית", ציינו המדענים. הם הדגישו את הצורך במדיניות במקום העבודה שממתנת שעות עבודה מופרזות, ומציעים כי יש להתייחס לעבודת יתר כאל בעיה בבריאות תעסוקתית.
רות וילקינסון, ראש תחום בריאות ובטיחות במוסד לבטיחות ובריאות תעסוקתית, הביעה דאגה מהממצאים. "אנו מאמינים שנדרשת פעולה דחופה כדי להתמודד עם מגפת שעות העבודה הארוכות", אמרה, על פי The Independent. היא ציינה כי תרבות של שעות עבודה ארוכות יכולה להיות מורגשת במה שזוהה כ"אותיות הקטנות" של חיי העבודה כיום. "זה כולל את הצורך להיות תמיד זמין/בתפקיד בעידן הדיגיטלי הזה, כשנשללת הזכות להתנתק מהעבודה מחוץ לשעות העבודה הרגילות", הוסיפה וילקינסון.
וילקינסון התייחסה לסקר YouGov שנערך בשנה שעברה, שהראה כי כמעט רבע מהעובדים בבריטניה עובדים באופן קבוע יותר מהמקסימום החוקי של 48 שעות בשבוע. יתר על כן, למעלה ממחצית מהעובדים הבריטים שנסקרו אמרו שהם בודקים באופן קבוע דואר אלקטרוני והודעות מהעבודה מחוץ לשעות העבודה. "אנחנו רוצים לראות מעסיקים מסירים את 'האותיות הקטנות', מזהים ומטפלים בסיכונים פסיכו-חברתיים כחלק מתהליכי הערכת סיכונים, ונעשים שקופים יותר באופן שבו הם מתייחסים לעובדיהם", היא ציינה.
המחקר גם מצא כי אלה שעבדו שעות ארוכות היו צעירים יותר, בילו פחות זמן בעבודה, והיו משכילים יותר מאלה שעבדו שעות רגילות. למרות רמות ההשכלה הגבוהות שלהם, ההשפעות השליליות על מבנה המוח שלהם היו ברורות.מחברי המחקר הסיקו, "ממצאים אלה מחזקים את הצורך הדחוף לחשוב מחדש על מדיניות העבודה שלנו".הם הדגישו את הצורך במחקרים אורכיים כדי לעקוב אחר התפתחות הסיכונים הבריאותיים הקשורים לעבודת יתר לאורך זמן. בעודם מכירים בכך שהמחקר אינו מבסס קשר סיבתי מוחלט, הם ציינו כי הוא "פותח דלת חשובה להמשך חקירת האופן שבו סביבת העבודה שלנו משפיעה פיזית על המוח".
עבודת יתר נקשרה לסיכונים מוגברים למחלות לב וכלי דם, הפרעות מטבוליות ובעיות בריאות נפשית. מחקר זה מתווסף לגוף הראיות הגדל המרמז כי שעות עבודה מופרזות עלולות להשפיע באופן משמעותי על בריאות המוח. החוקרים מאמינים כי עבודת יתר עשויה לגרום לשינויים נוירו-אדפטיביים שעלולים להשפיע על הבריאות הקוגניטיבית והרגשית, ומספקת בסיס ביולוגי לאתגרים הקוגניטיביים והרגשיים המדווחים לעתים קרובות אצל אנשים שעובדים יותר מדי.
ניתוח גלובלי של ארגון הבריאות העולמי וארגון העבודה הבינלאומי מצא כי עבודה בשעות ארוכות נמצאת במגמת עלייה ואחראית לכשליש מסך כל נטל המחלות המשוער הקשור לעבודה. ארגון העבודה הבינלאומי מזהיר כי שעות עבודה ארוכות גורמות ליותר מ-800,000 מקרי מוות בשנה ברחבי העולם, ותורמות לבעיות בריאות הקשורות לעבודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו