"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אתם לא לבד: למה השקיעה היפה גורמת לנו לחרדה?

אם אתם לא מבינים למה כולם מסביבכם נהנים לראות שקיעה כשכל מה שאתם מרגישים מבפנים הוא חרדה וריקנות, ייתכן ואתם חווים "חרדת שקיעה", וכדאי לנסות להבין ממה היא נובעת וכיצד להקל עליה

,עודכן
0השמעה
תחושת חרדה וריקנות בזמן השקיעה. צילום: freepik

השקיעה נחשבת לרוב אירוע שמהנה להביט בו, שאמור להשרות שלווה ורוגע בפני אלו הצופים בה. אבל מסתבר שאצל אנשים רבים היא מעוררת רגשות הפוכים לחלוטין, והם חווים את מה שנקרא באופן לא רשמי "חרדת שקיעה". למרות שאינה אובחנה באופן מדעי, זוהי תופעה חברתית רווחת שתוארה על ידי מאות משתמשים ברשתות החברתיות.

המשתמשים מתארים בעיקר תחושות של אי נוחות, ריקנות וחרדהמסיומו של יום והגעתו של חדש. התיאורים כוללים חרדה רק משעות בין הערביים, כאשר ברגע שמחשיך לחלוטין התחושה חולפת.

תחושה של חוסר פרודקטיביות בעבודה עלולה להגביר את החרדה. מתוך "המשרד",צילום: יח"צ

ניתן לקשר תופעה זו בעיקר לאנשים שאובחנו בחרדה או שבאופן כללי חרדים יותר מאחרים. מחקר מ-2022 שפורסם ב-ScienceDirect גילה שאנשים שפחות נוטים לדאוג ירגישו בדרך כלל את החרדה בשעות הבוקר והיא תפוג ככל שמתקדם היום, לעומת אלו הנוטים לחרדה מוגברת, אצלם היא נשמרת לכל אורכו.

בנוסף, מחקר חדש שפורסם באוגוסט האחרון ב-ScienceDirect מצא שאנשים שהם יותר "ינשופי לילה", כאלו המסוגלים להיות פעילים ובעירנות שיא בשעות החשיכה, חווים חרדה מוגברת בשעות אלו.

פעילות אירובית היא התרופה המהירה ביותר להפחתת חרדה מיידית,צילום: GettyImages

אך בנוסף לכל אלה, ישנם גורמים רבים המסוגלים להגביר את רמת החרדה בזמן השקיעה. בין הגורמים המובילים ניתן לזהות את אלו:

  • מתח מצטבר מהעבודה
  • רגשות אשם על חוסר פרודקטיביות במהלך היום
  • חרדה כללית מהעתיד ומהנורא מכל
  • דאגה לגבי מה שצריך לעשות ביום למחרת

כשהיום נגמר, אנחנו נוטים להיזכר בדברים שלא עשינו, בידיעה שלמחרת יתחיל יום חדש ואיתו המשימות החדשות - כך הדברים שלא הספקנו מכבידים עלינו יותר ומגבירים את רמת החרדה בשעות השקיעה. המחקר מצביע על כך שאצל אנשים המאופיינים בפרפקציוניזם, הסיכוי לחרדות מהסוג הזה גבוהות יותר.

איך מתגברים על חרדת שקיעה?

החוקרים ממליצים לקבוע מראש תוכניות לשעות הקשות, כך שהידיעה שיש לפנינו דברים שקבענו ואנחנו נהנים מהם תקל על התחושות. אחת הפעולות המומלצות היא פעילות גופנית, ובעיקר אירובית, הידועה כמרפאת החרדה לטווח קצר הטובה ביותר.

תרגול יומי של מיינדפולנס יכול להפחית חרדה,צילום: -

המלצה נוספת היא לקבוע יעדים לכל ערב, לדוגמה לסיים פאזל או אפילו סדרה אהובה. אבל הדבר הכי חשוב הוא לא להילחם בחרדה, אלא להיות קשובים לה ולפעול בהתאם. כשאנחנו נלחמים בחרדה אנחנו רק מגבירים אותה, ואחת הדרכים להבין כיצד ניתן להתמודד איתה באופן הטוב ביותר, הוא לשים לב כיצד אנחנו מתנהגים במהלכה, ולנסות לשנות זאת בהתאם.

המלצה נוספת היא לנסות ליצור שגרת ערב "משעממת" - כמה דקות של תרגול מיינדפולנס, כתיבה ביומן, שגרת טיפוח ושעת שינה קבועה יכולים להקל על הנפש ולאשר לה שעכשיו נגמר יום העבודה והגיע הזמן לנוח.

וכמובן, חשוב לפנות לעזרה במקצועית במידה ומרגישים בכך צורך. מטפלים מקצועיים ידעו לסייע ולזהות כיצד ניתן להקל על החרדות שמגיעות עם השקיעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר