בין זיכרון לשמחה: כך תצלחו את ערב החג בשנה הקשה ביותר

מחר בערב(רביעי) נשב כולנו סביב שולחן החג בציפייה לשנה חדשה וטובה הרבה יותר, אך השנה אין זו ממש חגיגה, הזיכרון והטראומה הלאומית עדיין מדממים, החטופים עדיין בעזה, המלחמה בגזרה הצפונית במלוא עוצמתה, וכל החששות, הפחדים והכאב מתכנסים להם סביב השולחן.

לשבת סביב שולחן החג זו אחת המשימות הכי קשות ומאתגרות רגשית. אנחנו זקוקים להתכנסות ולתחושת שייכות, אך באותה עת מתמודדים עם צלקות מדממות, מחלוקות קשות ואי-ודאות מוחלטת.

לקראת החג יש המרגישים בעצירה מוחלטת, אחרים חווים חרדה או נמצאים במצב הישרדותי. יש המתמודדים עם אבל, כאלה הבוחרים באסקפיזם, ויש המנסים לשמור על חזות של 'עסקים כרגיל'.

סביב שולחן החג השנה צפויים לשבת אנשים ממגוון רחב של רקעים וחוויות: חיילים בסדיר, מילואימניקים, הורים לילדים קטנים ולוחמים, אזרחים מכל קצוות הקשת הפוליטית, פצועים, הלומי קרב ומפונים וכולנו זוכרים בכאב 101 כיסאות מיותמים, מעוטרים בסרט צהוב.

כיצד ניתן להתמודד עם האתגר הרגשי?

יצירת מרחב מוגן: חשוב לקבוע כללים וגבולות לגבי נושאי השיחה. הימנעות מוויכוחים פוליטיים, למשל, היא בבחינת הכרח למען שלום הבית.

הבעת אמפתיה: כולנו חווינו טלטלה גורלית. אנחנו זקוקים לכתף חמה להישען עליה ובו זמנית עלינו להעניק תמיכה לאחרים.

יצירת מסורות חדשות: טקסים משפחתיים חדשים יכולים לסייע ביצירת משמעות חדשה לחג ולאפשר המשכיות בריאה של הביחד.

פנייה לעזרה מקצועית: אם הקושי גדול מדי, חשוב לא להישאר לבד. טיפול רגשי יכול לסייע בהתמודדות עם הטראומה ולחזק את החוסן הנפשי.

מה לא לעשות?

הכחשת הקושי, האשמות וביקורת, או השוואת סבל – כל אלה רק יחריפו את המצב. אל תשקיעו יותר מדי אנרגיה בציפייה לשולחן חג מושלם. שמרו על פשטות והתמקדו בחיבור ובתחושת השייכות.

אנחנו זה כל מה שיש לנו. למרות הקושי, יחד נוכל למצוא את הדרך לחגוג את החיים ולחזק את הקשרים בינינו.

שגיא ברסלב, עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית,מתמחה בטיפול בפוסט טראומה,מנהלת ברשת"עוצמות–פסיכותרפיה רב תחומית"