פרפקציוניסטים? כך תוכלו לחיות עם עצמכם בשלום

אחד הנושאים שטרנד הוולנס, שעיקרו הגעה לאורח חיים בריא בשלל דרכים, מבקר לא פעם, הוא הפרפקציוניזם – אך לדברי פסיכותרפיסטית אמריקנית, הגישה הזו פשוט שגויה.

בספר חדש שפרסמה קת'רין מורגן-שפלר, הפרפקציוניזם היא אינה תכונה רעה, אלא כזו שצריך לדעת כיצד לנהל בצורה נכונה על מנת שלא לחוש תשישות או כעס על החברה. לדבריה, כדי לעשות זאת, על האדם לדעת קודם איזה סוג של פרפקציוניסט הוא ואז לדעת איך להטעין את המצברים שלו, כך שהתכונה הזו לא תפגע בו יותר מדי.

רוצים לדעת איך תוכלו לדעת איזה סוג של פרפקציוניסטים אתם וגם לנהל את התכונה הזו בצורה הכי טובה שיש? עקבו אחר דבריה של שפלר, ותוכלו לגלות בעצמכם.

פרפקציוניסט קלאסי: 1. אני המתכנן בקבוצה/המשפחה/צוות שלי, 2. אני אוהב שגרה קפדנית, 3. יש לי הרגשה שאנשים אחרים מוצאים אותי לפעמים מתנשא, 4. אני מתכנן מסלולי טיול לחופשה שלי כדי להפיק ממנה את המרב, 5. אני קורא מיד את כל הודעות הדואר שלי, 6. ספונטניות גורמת לי לחוש חרדה.

פרפקציוניסט אינטנסיבי-תוקפני: 1. אנשים אומרים לי שאני אינטנסיבי ואפילו מאיים, 2. כשאני מותש או המום, אני נוטה יותר לכעוס מאשר לבכות, 3. אנשים מוצאים אותי כאדם שקשה להתחבר אליו, 4. אם אנשים אוהבים אותי זה נפלא, אבל בכנות לא אכפת לי אם אנשים אוהבים אותי או לא, 5. אני כופה סטנדרטים פרפקציוניסטיים על הסובבים אותי, 6. הבעת המחשבות שלי בצורה ישירה ומכוונת באה לי באופן טבעי.

פרפקציוניסט מופנם: 1. אני רדוף בפנים על ידי תחושה שאומרת לי 'מי אתה בכלל', זה משפט שמתעורר בי ביחס לשאיפות ולחלומות הגדולים שלי, 2. זה מאתגר בשבילי לעבוד עם אנשים שממוקדים במטרה יותר מאשר בתהליך, 3. אני אוהב מציאות חיים מעורבת של שגרה וספונטניות, 4. אם אני יודע שיש אדם שלא אוהב אותי, זה מעצבן אותי, 5. אנשים מוצאים אותי כאדם שקל להתחבר אליו, 6. אני שומר את האמביציות שלי לעצמי, אני מובך לשתף בהם אחרים.

פרפקציוניסט מבולגן: 1. שגרה משעממת אותי, אני אוהב ספונטניות, 2. אני אוהב להתחיל פרויקטים חדשים, 3. התלהבות ממשהו באה לי באופן טבעי, 4. אני אופטימי לגבי רוב הדברים בחיים, 5. אני מתקשה להיות מחויב לדבר שאני לא מתלהב ממנו, 6. אני שמח לשתף אנשים ברעיונות ובמטרות שלי מוקדם ככל שאפשר, ככל שיותר אנשים אחרים ידעו מכך, כן ייטב.

פרפקציוניסט דחיין: 1. אני תמיד יודע מה לעשות, אבל אני מחכה לרגע המתאים לעשות זאת, 2. בתוכי אני חש שאני יכול לעשות טוב יותר מ-95% מהאנשים את הפרויקט שאני מתכנן לעשות, 3. לוקח לי זמן עד שאני בוחר מנה במסעדה, כי אני רוצה למצוא את המנה הכי טובה, 4. יש לי הרגל לקנות פריטים חדשים גם אם לא אשתמש בהם (למשל ציוד בישול וציוד ספורט), 5. אני אוהב לאסוף את כל המידע שאני יכול לפני שאני מתחיל משהו, 6. לעולם לא אעזוב מקום עבודה ללא שיש לי מקום עבודה חדש או תוכנית סדורה להמשך, 7. התחלות חדשות גורמות להרבה חרדות, 8. אני אמנם שמח לטייל, אבל לא הזמנתי טיסה כי אני נמצא בעומס בחיי.

מצאתם את עצמכם באחד הטיפוסים האלו? לדברי שפלר, לא לעשות כלום כדי להרפות ולהיטען מבחינה נפשית יהיה קשה לחמשת סוגי הפרפקציוניסט האלו, שכן הדבר לא ייראה להם כהרפיה ומנוחה נפשית כנה.

ואולם, לדבריה הרפיה אינה בהכרח לא לעשות דבר. ישנן דרכים נוספות להרפות את הנפש ולא להיות סחוט או זועם על המציאות, כמו לבצע פעילות גופנית, לשקוע במחשבות או לעשות כל דבר אחר שייתן לכם מרגוע.