לקום בבוקר, לצאת לעבודה, לחזור הביתה. מדובר בשגרת חיים שמוכרת לכולנו, ואפשר להגדיר אותה כמשימת חיים – גם לצורך פרנסה, אבל גם בשביל תחושה של מימוש עצמי. בתקופת אבטלה למשל, יש קשיים נפשיים, כי האדם מאבד מתחושת המימוש והערך העצמי שלו.

הפסיכולוג אלפרד אדלר מדבר על שלושה מעגלי חיים של האדם שבהם הוא צריך לתפקד כדי לזכות בבריאות נפשית טובה – מעגל החברה והקהילה, מעגל המשפחה ומעגל העבודה. על פי התיאוריה, כדי שאדם ירגיש משמעותי, תרומה לחברה היא הכרחית. החברה היא בעצם שבט, שבחסותו האדם מקבל הגנה, חינוך ותרבות, וכדי להעמיק את תחושת השייכות לשבט – הוא צריך לתת בחזרה. תחושת ההזדהות היא מרכיב עיקרי שגורם לעובדים להשקיע, ולכן לדוגמה הוכח שתחושת זיקה מעלה תפוקה של עובדים, יותר מאשר בונוסים חומריים.

בימינו מקומות עבודה מבינים היטב שמקום העבודה הוא הבית השני של האדם, שהוא נמצא בו ברוב שעות ערותו, והם מקפידים על טיפוח תחושת הזיקה והשייכות, כדי להבטיח נאמנות ומסירות.

עובד טוב הוא עובד שמסור לעבודה, ועושה אותה באופן יסודי תוך ראיית צרכי הארגון והאחרים. מצב שבו עובד משקיע במקום עבודתו ומקבל תחושת משמעות וסיפוק (ופרנסה כמובן), בעוד מקום העבודה מרוצה, ממנו הוא מצב אידיאלי. הבעיה מתחילה כשהאדם משקיע בעבודה על חשבון המשפחה והחברה. הוא עלול להגיע למצב שבו הוא מרגיש טוב יותר מהסיפוק בעבודה, ויזניח את שאר מעגלי חייו, התחביבים, החברים, הזוגיות והמשפחה. במעגלים הנותרים הוא לא מרגיש מוערך כמו בעבודה, ולכן ינסה לצמצם מפגשים ואירועים חברתיים.

כיום אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית, שמקדשת את ההתמכרות לעבודה כי היא משתלמת לארגונים ולחברות. יש לזכור שלמרות ״שהתמכרות לעבודה״ נשמעת כדבר חיובי, יש להתייחס אליה כהתמכרות לכל דבר ועניין. התמכרות מכילה בתוכה מאפיינים זהים בין אם מדובר בסמים ואלכוהול או בעבודה. כמובן שההשלכות אינן זהות, אך המבנה הפסיכולוגי זהה. התמכרות היא פעילות שאדם עושה במינון יתר על מנת להרגיש טוב, כי אנחנו מתמכרים לדברים מתגמלים. ההתמכרות תמיד תכלול שימוש או עשיית יתר מתגמלת, שבאה על חשבון מילוי החובות שלנו בתחומים אחרים.

התמכרות לעבודה היא מונח המתייחס למצב שבו האדם מפתח תלות בעבודה, וכפייתיות כלפי עיסוקו. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות לעבודה מבוססת על פחד או אי רצון להתמודד עם משימות החיים (הקמת משפחה, יצירת קשרים והשתלבות בקהילה ובחברה). 

בשיטה האדלריאנית, רואים את ההתמכרות כתוצאה של שרידים התנהגותיים שמקורם ברצון לתשומת לב, לשליטה, לגמול או לתפיסה לא מציאותית. לפיכך, האדם הסובל מהתמכרות לעבודה "נהנה" מתשומת לב מיוחדת מצד המעסיקים, הלקוחות או הקולגות, והוא מכור לתחושה. אותו מרכיב כפייתי של המכור לעבודה, נוצר מתוך חוסר ביטחון, ותחושה מעוותת לפיה יש לעבוד בצורה אובססיבית על מנת להיות ראוי לעבודה ולשמור על מקום העבודה.

אותם אנשים מחזיקים בתפיסה לא מציאותית כי הם "חייבים" לעבוד שעות נוספות ולהישאר מאוחר, ״כי אין להם אופציה אחרת״. אם כך, ההתמכרות לעבודה מעניקה לאדם את האפשרות להתחמק ממשימת החיים של גידול ילדים או מציאה ובניית זוגיות באמתלה של פרנסה ודאגה לתחום הכלכלי. כאמור, ה״יוקרה״ החברתית של ההתמכרות לעבודה עוזרת לאדם המכור להמשיך לטפח את התמכרותו ולהזניח היבטים חשובים בחייו בשם ״הפרנסה״.

5 מאפיינים של התמכרות לעבודה

1. בילוי זמן פנוי בלילות, בסופי שבוע, בימי חופש ובחגים בעבודה או בעניינים הקשורים אליה
2. הזנחת קשרים חברתיים וצמצום בחברים ובקשרים אינטימיים
3. הזנחת המשפחה ותחומי האחריות בבית (בן או בת זוג, אמא או אבא)
4. זמינות 24/7 לצרכי העבודה, ועיסוק מתמיד בנייד ובמיילים בנוגע לעבודה
5. הזנחה או חוסר עניין בכל תחום וחוסר בתחביבים ותחומי עניין נוספים

אראל הר טוב, צילום: אתר SomeBuddy

כיצד מתמודדים עם התמכרות לעבודה?

ראשית יש להכיר בקיומה של בעיית התמכרות, ולפנות לטיפול רגשי שיעזור לנו להבין את הבסיס והקשיים שלנו שמתוכם היא נוצרה. יש לזכור כי התמכרות היא למעשה פתרון יצירתי שהאדם בחר על מנת להקל את הסבל שלו. הטיפול האדלריאני הוא טיפול הומניסטי, המשויך לפסיכולוגיה החיובית שמבקשת לחפש את הפתרונות לקשיים מתוך החוזקות והיכולות, ולכן בטיפול בהתמכרות לעבודה לפי השיטה, המטפל יבחן ביחד עם המטופל מה עומד מאחורי הקושי, והם ינסו למצוא פתרונות יצירתיים אחרים שיענו עליו.

אראל הר-טוב, M.a פסיכותרפיסטית אדלריאנית וקרימינולוגית, חברת קהילת Somebuddy