"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לירון ויצמן חושפת: "עברתי השפלות, קללות ויריקות"

המנחה האהובה חשפה פרק פחות זוהר מחייה: גיל ההתבגרות • "לא הייתי מלכת הכיתה, והייתה חבורת בנים שהציקה לי מאוד" • ולמרות הכל, היא חתמה במסר אופטימי

,עודכן
0השמעה
עברה קשיים בגיל ההתבגרות. לירון ויצמן, צילום: אורן בן חקון, ארכיון

לא הכל נוצץ:מנחת "האח הגדול" לירון ויצמןהתבקשה על ידי הגולשים לחזור אל תקופת הנעורים, ולספר חוויות מאותן שנים. היא הפתיעה כשחלקה עימם קושי בלתי נסבל שלווה באלימות פיזית ומילולית מצד חבריה לבית הספר.

מנחת "האח הגדול"אולי לא חשבה שסדרת השאלות הקצרה שהציעה ל-228 אלף עוקביה באינסטגרם תפתח תיבת פנדורה, ותגרום לה לדבר על אחת התקופות הקשות בחייה - שבה סבלה מפגיעה קשה בכבודה וברוחה. היא תיארה בסדרת סטורים סבל מתמשך, שרק חידד אצלה את התחושה שבורכה ביתרונות רבים. היא סיפרה שדווקא מה שחוותה הצמיח אצלה אמונה חזקה בעצמה, שבזכותה הפכה לאישה שהיא היום. "תמיד חשבתי שאני חכמה, יפה ומוכשרת", ציינה ויצמן, "איך? לא יודעת".

"כשהיית ילדה, היית מקובלת חברתית בבית הספר? 'מלכת הכיתה', או שדווקא היית 'פחות'?", שאלו הגולשים. "זו שאלה כל כך חמודה, שגם בחיים לא עניתי עליה!", הודתה ויצמן. "אז ככה: ביסודי היה בסדר. לא הייתי מלכת הכיתה, אבל גם לא מאוד רחוק מזה", חלקה. "בחטיבת הביניים דברים התחילו להשתנות. גיל ההתבגרות לא היטיב עמי, לא נפשית ולא גופנית", העידה. "הייתה חברות בנים (שאני זוכרת כל אחד מהם, את כל השמות והפרצופים עד היום) שהציקה לי מאוד. קללות, השפלות, יריקות בהסעה לבית הספר, ועוד 'כיף' כזה", הוסיפה בציניות. "לא רוצה לתת פה עוד רעיונות", נזהרה מחשש לפעולה ההפוכה שיצור הסטורי שלה בקרב בני נוער שקוראים את דבריה.

בהמשך דיברה לירון על ההתחשלות מכל אותן חוויות קשות וטראומטיות. "כל מה שעברתי בחטיבה רק עזר לי להפוך למה שאני היום. ואני רוצה שתדעו משהו חשוב, שאולי זה יעזור פה למישהו. תמיד תמיד, לא משנה מה היה, ושתדעו שאף פעם לא הייתי היפה של השכבה, זו שכולם סביבה. ממש ממש לא. אז לא משנה מה, תמיד הביטחון העצמי שלי היה בשמיים. תמיד בתוך תוכי ידעתי שהבנים בחטיבה מטומטמים ושזה יעבור, ושהכל יסתדר. תמיד חשבתי שאני חכמה, יפה, מוכשרת, האמנתי בעצמי. איך? לא יודעת?", התקשתה להסביר. "אמונה פנימית חזקה שאני אש. זה הכל בפנים! הכל בראש! עד היום", הכריזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר