לא רק דירות להשכרה לטווח ארוך: כך נראה הדור החדש של מתחמי המגורים

כשמדברים על דיור להשכרה ארוכת טווח, השאלות הראשונות שעולות הן בדרך כלל כמה דירות ייבנו, מה יהיה גובה שכר הדירה ולכמה זמן אפשר יהיה לשכור אותן. אלא שככל שמודל השכירות הזה מתרחב, מתברר שיש עוד שאלה שראויה לתשומת לב: איך בכלל אמור להיראות מקום שנועד להיות בית עבור אנשים לאורך שנים, גם אם הם לא בעלי הדירה ועשויים להתחלף בה?

התשובה שמתחילה להתגבש בעולם התכנון האדריכלי היא שלא מספיק לבנות בניין עם דירות. התפיסה החדשה מבקשת להתרחק ממתחמי מגורים אחידים ומנותקים, וליצור סביבה עירונית שיש בה הרבה מעבר למקום לישון בו. כזו שמשלבת מגורים עם מסחר, תעסוקה, מרחבים ירוקים ושטחים משותפים, ומאפשרת לדיירים לעבוד, לבלות, להיפגש ולנהל חלק גדול משגרת היומיום שלהם בסביבת הבית.

בניין שהוא חלק מהעיר

אחד הפרויקטים שממחישים את הגישה הזו הוא מתחם תש"ח 2 בראשון לציון, שתוכנן על ידי משרד מילוסלבסקי אדריכלים. מדובר במתחם הכולל 139 יחידות דיור להשכרה, שהוקם בהשקעה של כ-160 מיליון שקל. כבר בשלב התכנון הוחלט שלא להסתפק בבניין מגורים סטנדרטי, אלא לשלב בו שימושים נוספים וליצור קשר הדוק יותר עם המרחב העירוני שסביבו.

אחד האתגרים המרכזיים היה להפוך את קומת הקרקע למקום שיש בו פעילות, מבלי להפוך את חיי הדיירים לפחות נוחים. הפתרון שנבחר היה לרכז את שטחי המסחר וההסעדה במבנה פביליון נפרד, במקום למקם אותם ישירות מתחת לדירות, כפי שנהוג בפרויקטים רבים. כך מתקבלת חזית מסחרית פעילה שמושכת אליה מבקרים ועוברי אורח, ובמקביל נשמרת הפרדה בין הפעילות העסקית לבין אזורי המגורים.

לצד המגורים שולבו גם שטחי תעסוקה בהיקף מצומצם. מאחורי הבחירה הזו עומדת תפיסה עירונית וכלכלית שלפיה שילוב בין שימושים שונים מאפשר למתחם להיות פעיל לאורך שעות רבות יותר של היום. הדיירים מייצרים תנועה קבועה, מקומות העבודה מכניסים אליו אוכלוסייה נוספת, והמסחר נהנה מהתנועה שנוצרת סביבו. במילים אחרות, במקום מתחם שמתעורר לחיים רק בשעות שבהן הדיירים חוזרים הביתה, נוצרת סביבת פעילות מגוונת יותר.

גם מה שקורה מעל מפלס הרחוב מקבל תשומת לב. על גג המבנה תוכנן גג ירוק ובו מועדון דיירים ומרחב לפעילות קהילתית, שיכול לשמש למפגשים, התכנסויות ופעילויות פנאי. השטחים המשותפים אינם נתפסים כאן כתוספת נחמדה לבניין, אלא כחלק מהותי מחוויית המגורים. בפרויקט שבו הדיירים אינם בהכרח בעלי הנכסים ועשויים להתחלף עם השנים, יצירת מקום שמאפשר היכרות, מפגשים ותחושת שייכות מקבלת משמעות מיוחדת.

גם לסביבה החיצונית יש תפקיד בתכנון. המתחם ממוקם בסמוך לסקייטפארק ולמרחבי ספורט ופנאי, והקרבה אליהם הפכה לחלק מהחשיבה על הקשר שבין הבניין לעיר. במקום ליצור מתחם סגור שפונה פנימה, התכנון מבקש להתחבר לפעילות הציבורית שכבר מתקיימת באזור, לנצל את תנועת הולכי הרגל ולשלב את המרחב המסחרי והציבורי בחיי הסביבה.

אדר' רמי שליט, שותף וראש צוות תכנון במילוסלבסקי אדריכלים, מסביר: "כשמתכננים דיור להשכרה ארוכת טווח, צריך להסתכל מעבר לדירה הבודדת. המטרה היא לא לייצר אוסף של יחידות מגורים, אלא סביבת חיים שיכולה להישאר רלוונטית לאורך שנים. שילוב נכון בין מגורים, פעילות ברחוב, תעסוקה, שטחים משותפים והמרחב הציבורי מאפשר לבניין להיות חלק מהעיר ולא מתחם שעומד בפני עצמו".

הגישה הזו משקפת שינוי רחב יותר באופן שבו מסתכלים על דיור להשכרה. אם בעבר עיקר הדיון התמקד במספר הדירות, במחירים ובמודל הכלכלי, היום נכנסת לתמונה גם שאלת איכות החיים שמציע הפרויקט. הרי דירה היא לא רק המטראז' שלה, מספר החדרים או גובה שכר הדירה. היא גם הרחוב שיוצאים אליו בבוקר, המקום שבו אפשר לשבת, המרחב הירוק שנמצא במרחק הליכה והאפשרות לפגוש אנשים בדרך הביתה.