איך מתכננים בית למשפחה בת שש נפשות, שבו כולם יכולים להיות יחד - אבל גם למצוא פינה פרטית משלהם? במקרה של הבית הזה, התשובה הייתה להקדיש קומה שלמה לארבעת הילדים. במסגרת השיפוץ, שתכננה מעצבת הפנים איריס סוכר, נוספה לבית קומה עליונה שהפכה למעין יחידה עצמאית, בעוד קומת הכניסה הוקדשה לחיים המשותפים, לאירוח ולסוויטת ההורים.
"היה לנו חשוב שהבית יעבוד נכון עבור המשפחה לא רק היום, אלא גם בשנים הבאות", מסבירה סוכר. "ארבעה ילדים זקוקים למרחב משלהם, במיוחד כשהם גדלים. לכן במקום לפזר את חדרי השינה ברחבי הבית, יצרנו עבורם קומה שלמה שמאפשרת פרטיות ועצמאות, ובמקביל שומרת על קומת הכניסה פתוחה, נעימה ומזמינה".
שינוי קטן ששינה את כל הכניסה
השינוי התחיל כבר בדלת הכניסה. מיקומה המקורי יצר צוואר בקבוק שפגע בתחושת המרחב ובזרימה בין חלקי הבית. הזזת הדלת אפשרה ליצור מבואה רחבת ידיים, שנפתחת אל פינת האוכל ואל החלל הציבורי. במקום כניסה צרה, מתקבל כעת מבט אל אזורים שונים בבית, לצד תחושה פתוחה ומוארת יותר.
הקומה הציבורית תוכננה כרצף פתוח של מטבח, פינת אוכל וסלון, כאשר לכל אזור נשמר אופי משלו. בסלון בולט קיר מרכזי המשלב נגרות עץ חמה עם אלמנט מוארך במראה בטון, המשמש גם כספסל וגם כמזנון. המפגש בין העץ לבין הגימור המינרלי מעניק לחלל מראה מודרני ונקי, אך כזה שאינו מרגיש קר או מנוכר.
מטבח פתוח, עם מהלך אחד מפתיע
המטבח, שתוכנן בשיתוף מטבחי סמל, הוא אחד האלמנטים המרכזיים בקומה. הוא נדרש להתאים לשימוש משפחתי אינטנסיבי, ובו בזמן להשתלב בחלל הפתוח בלי להשתלט עליו מבחינה חזותית.
החזיתות בגימור לק מט לבן משולבות באלון מחורץ, שמוסיף עומק וטקסטורה ומכניס חמימות למראה המינימליסטי. האי תוכנן באופן מעט שונה מהמקובל: במקום להושיב את כולם בשורה, בני המשפחה יכולים לשבת זה מול זה. כך הוא משמש לא רק כמשטח עבודה וכמקום לארוחות מהירות, אלא גם כנקודת מפגש יומיומית.
אחד הפתרונות המעניינים נמצא דווקא מאחורי חזיתות המטבח. דלת סתרים אינטגרלית, המשתלבת בקיר הארונות הגבוהים, מובילה אל מזווה ואל חדר שירות. כך אפשר להרחיק מהעין חלק ניכר מהציוד ומהפעילות היומיומית, ולשמור על מראה מסודר גם כשהמטבח פעיל.
גם למכשירי החשמל הקטנים הוקצו מקומות אחסון ייעודיים, עם יחידות ומגירות נשלפות. לצד אלה שולבה ויטרינת זכוכית עם תאורה פנימית רכה, המציגה כלי אירוח ומוסיפה עניין דקורטיבי. התוצאה מבוססת על שילוב בין אזורים שנותרו גלויים לבין פתרונות אחסון שמאפשרים להסתיר את מה שלא חייבים לראות.
"האתגר במטבח פתוח הוא לגרום לו לעבוד קשה מבלי שייראה עמוס", אומרת סוכר. "לכן הרבה מאוד מהתכנון נמצא דווקא במה שלא רואים - המזווה שמסתתר מאחורי חזית אחידה, האחסון למכשירים והחלוקה הפנימית".
קומה שלמה לילדים - עם סלון ומטבחון
אם קומת הכניסה נועדה למפגש המשפחתי, הקומה העליונה תוכננה סביב הצרכים של ארבעת הילדים. היא כוללת חדרי שינה מרווחים, חדרי רחצה צמודים, סלון ילדים לאירוח חברים ולבילוי משותף, וכן מטבחון ופינת קפה. במקום לעלות לחדרים נפרדים ולבלות כל אחד בעולמו, הילדים יכולים לחלוק אזור משותף משלהם, הרחק מהסלון המרכזי של הבית.
במרכז הקומה נמצא אחד האלמנטים החריגים בפרויקט: פטיו פנימי ובו עץ חי. במקום מסדרון סגור שממנו מסתעפים החדרים, נוצר מרחב פתוח שמכניס אור וירוק אל לב הקומה. העץ הופך לחלק בלתי נפרד מהנוף הפנימי ומוסיף תחושה של חוץ גם בתוך הבית.
ההפרדה בין הקומות נועדה לשרת את אורח החיים של המשפחה גם בעתיד. הילדים יכולים לארח חברים, לצפות בטלוויזיה ולבלות יחד בלי להשתלט על החלל הציבורי, ואילו ההורים נהנים מקומת כניסה שממשיכה לתפקד כמרחב משותף. סוויטת ההורים מוקמה אף היא בקומת הכניסה, תוך ניסיון לשמור על הפרדה ויזואלית ואקוסטית מהאזורים הפעילים בבית.
הבית נפתח אל הבריכה
גם החצר קיבלה תפקיד מרכזי בתכנון המחודש. בריכת שחייה פרטית נוספה לה, והקשר בינה לבין החללים הפנימיים תוכנן באמצעות פתחים גדולים, המאפשרים מבטים מהמטבח ומהסלון אל המים ואל אזורי הישיבה בחוץ.
בזמן אירוח, המטבח, פינת האוכל, הסלון והחצר מתפקדים כרצף אחד. אפשר לפתוח את הבית אל החוץ בימים נעימים, וגם כשהפתחים סגורים הבריכה והגינה נותרות חלק מהנוף הנשקף מתוך הבית.
בסופו של דבר, השיפוץ לא הסתכם בשינוי המראה של הבית, אלא בארגון מחדש של החיים בתוכו. הכניסה הוזזה, החלל הציבורי נפתח, המטבח קיבל פתרונות אחסון נסתרים ונוספה קומה שלמה לילדים. השילוב בין אזורים משותפים למרחבים פרטיים מאפשר לבית להציע את שני הדברים שלעתים קשה לשלב: תחושה משפחתית פתוחה, לצד מקום אישי לכל אחד מבני הבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו