אם יש אלמנט אחד שאנשים פשוט לא מוכנים לוותר עליו בבית הישראלי זו המרפסת. מה שבעבר היה פריבילגיה של פנטהאוזים בלבד, הפך בשנים האחרונות לסטנדרט כמעט מובן מאליו. היום קשה למצוא דירה חדשה בלי מרפסת, ולא סתם מרפסת, אלא כזו שמושקעת, מתוכננת ומטופחת.
המרפסת כבר מזמן אינה רק אדניות על המעקה, אלא גינה של ממש על הגובה: עם צמחייה עשירה, עצי זית ננסיים, שיחים, תבלינים וצמחי נוי שלא מביישים גינת קרקע. עבור ישראלים רבים, גם כאלה שעברו מבית פרטי לדירה בעיר, המרפסת היא אי של שפיות - המקום שמחזיר את תחושת האדמה, הירוק והנשימה בתוך המציאות האורבנית.
במקביל, בשנים האחרונות משהו עמוק משתנה גם באופן שבו אנחנו מתייחסים לגינה הביתית. אלו כבר לא שטחים משניים ליד הדלת או "תוספת נחמדה", אלא מרחבי חיים של ממש - כאלה שמבקשים לשהות בהם, לנוע, ללכת, לקרוא, לשבת ולהרגיש את הטבע כחלק מהיומיום. החוץ הפך להיות חלק בלתי נפרד מהבית, לא פחות מהסלון או המטבח. אנשים רוצים מרחבים שאפשר לחיות בהם, לא רק להסתכל עליהם.
ט"ו בשבט מזמן לנו לעצור לרגע ולהיזכר למה הטבע כל כך חשוב לנו. הירוק מרגיע, מחבר אותנו למקורות ומעניק תחושת עומק ושקט, גם בתוך בטון עירוני צפוף. ולהפתעת רבים, הצרכן הישראלי יודע היום בדיוק מה הוא רוצה: להיות קרוב לטבע, אבל גם לשמור על פרטיות ואינטימיות מהשכנים, מבלי לוותר על אור, נוף ושימושיות יומיומית.
"אחת הבקשות שחוזרות כמעט בכל תכנון של מרפסת", אומר שי דוד, "היא לראות את הנוף, אבל לא את השכנים. אנשים כמהים למקום האינטימי שלהם, כזה שמאפשר להם להרגיש בחוץ, בטבע, בלי להיות חשופים. הם רוצים אור, ירוק ואוויר, אבל גם תחושת עטיפה ושקט. מרפסת טובה יודעת לפתוח את המבט החוצה, ובו בזמן לייצר פרטיות שמאפשרת באמת להירגע".
המרפסת של היום היא הרבה יותר ממקום לאחסן אופניים. היא הפכה לחלל שבו שותים קפה מוקדם בבוקר, עובדים ביום שמשי, מארחים חברים או פשוט יושבים בשקיעה. גם מי שחי בקומות גבוהות מבקש ליצור "גינה צפה" - מרפסת ירוקה שמרגישה כמו המשך טבעי של הבית, מרחב שמנתק לרגע מהרחוב ומהרעש שמתחת.
כדי שמרפסת או גינה ייראו טוב לאורך זמן, הכול מתחיל בתשתית. ניקוז איכותי הוא תנאי הכרחי, יחד עם מצע שתילה נכון וקל. יצירת אזורי שתילה מובנים מאפשרת לצמחייה להיראות טבעית ורציפה, ולא כאוסף אקראי של עציצים. המטרה היא ליצור תחושת אדמה אמיתית, גם כשמדובר במשטח בטון כמה קומות מעל הרחוב.
בחירת הצמחייה חייבת להתאים לתנאי המקום, כיוון השמש, הרוחות ובעיקר הזמן והיכולת להשקיע בתחזוקה. במרפסות מוארות יתאימו צמחים ים תיכוניים כמו רוזמרין, לבנדר ותבלינים שונים, לצד עצי הדר ננסיים או זית קטן. במרפסות מוצלות יותר ניתן לשלב שרכים, פוטוס וצמחייה רכה. שילוב בין צמח גבוה אחד עם נוכחות לבין שיחים וצמחי כיסוי יוצר עומק ותחושה של גינה אמיתית.
מערכת השקיה חכמה בטפטוף עם בקרה פשוטה שומרת על הצמחייה לאורך כל השנה, גם כשאנחנו עסוקים. תחזוקה קלה, דישון תקופתי, גיזום ושילוב בין צמחים רב שנתיים לעונתיים מאפשרת למרפסת או לגינה להישאר חיות, רעננות ומזמינות.
אפשר לראות את השינוי גם בתכנון הבנייה הפרטית. אם בעבר היציאה החוצה הייתה מרוכזת בעיקר בסלון, הרי שכיום הקשר לטבע נכנס גם לחללים האינטימיים ביותר. יותר ויותר בתים מתוכננים כך שלסוויטת ההורים יש יציאה פרטית לגינה או למרפסת, ולעיתים אף לכל אחד מהילדים מוקצית מרפסת קטנה משלו – פינה אישית של אור, ירוק ושקט.
"המרפסת והגינה הפכו למרחב רגשי, לא רק פונקציונלי", מסביר דוד. "אנשים מבקשים רגעים פרטיים של שקט וירוק, גם בתוך הבית עצמו. יציאה לגינה מסוויטת ההורים או מרפסת אישית לילד נותנות תחושת חופש, נשימה ושייכות. זה צורך עמוק בטבע קרוב, אישי ולא מתווך".
גם בגינות קרקע המגמה ברורה: פחות קישוטים ויותר מרחבים. אזורים שמאפשרים תנועה, הליכה, ישיבה ושהייה - גינה שמתפקדת כחלק מהבית ולא רק כרקע. חלוקה חכמה לאזורי ישיבה, קריאה או אירוח הופכת את החוץ למרחב פעיל ונעים לאורך כל היום.
בסופו של דבר, מרפסת או גינה ירוקה הן הרבה מעבר ליופי. זה עניין של איכות חיים. ט"ו בשבט מזכיר לנו שהטבע לא חייב להיות רחוק, לפעמים הוא ממש מחוץ לדלת, ולפעמים כמה קומות מעל הרחוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו