במשך עשרה חודשים רצופים, אלנה פריש עברה מרובע לרובע ברחבי העיר ניו יורק, ובמקום חוזי שכירות השתמשה במפתחות רזרביים שהושארו בתיבות דואר והוראות שהודבקו על מקררים, דיווח Kurir. שומרת הבתים בת השלושים ומשהו, ילידת קליפורניה, אמרה שהעיר היא רק התחנה האחרונה במסלול "שאינו מוגבל לנסיעות נוספות".
פריש גרה ללא תשלום שכר דירה תמורת טיפול בבתים, השקיית צמחים והאכלת חיות מחמד. "הבעלים מקבלים טיפול בבתיהם ובחיות המחמד שלהם, ואני מקבלת מקום לינה", אמרה ל-Newsweek. היא הוסיפה, "אני מתייחסת לכל בית שאני שוהה בו כאילו היה שלי".
ההסדר דורש תכנון קפדני. פריש מנהלת לוח שנה עם צבעים שונים, מתזמנת את משימותיה ברצף ומטפלת בכלבים, חתולים ותוכי אחד בבניין ליד פרוספקט פארק שבלב ניו יורק. "זה דורש הרבה עבודה אדמיניסטרטיבית ותשומת לב", אמרה.
יום טיפוסי מתחיל בעבודה מרחוק, ואחריו טיולים עם חיות מחמד וביקורים בבתי קפה, לפני שהיא חוזרת עם רדת החשכה כדי להאכיל את החיות ולסדר את החדרים. "שמירה על בתים היא הרבה יותר אישית ומספקת", אמרה. היא מתעקשת להשאיר כל בית נקי ומסודר, וזוכרת את מיקום המחבתות בזהירות רבה בדיוק כמו סיסמאות Wi-Fi או מספרי טלפון של וטרינרים.
למרות ששומרי בתים מקצועיים גובים לעתים קרובות תשלום לילי, פריש תיארה את עבודתה כבחירת אורח חיים. "שמירה על בתים סיפקה לי אורח חיים התואם את ערכי האמון, הגמישות והקשרים המשמעותיים שלי", אמרה. שיחות וידאו עוזרת לבעלי הבתים להעריך את אמינותה, בזמן שהיא מעריכה אם תוכל לעמוד בלוחות הזמנים של חיות המחמד שלהם. האמון נחתם עם מסירת מפתחות רזרביים בטרמינלים בשדה התעופה או השארתם אצל שוערים, ואז מתחזק באמצעות תמונות שנשלחות בהודעות טקסט של לברדורים מתרווחים ועדכונים על ענפי עגבניות המשגשגים במרפסת בקומה העשירית.
לוח הזמנים שלה מלא לשלושה חודשים קדימה, עם תקופה בבוסטון ואחריה שבועיים בכפר בוורמונט, והיא מקבלת בברכה הזמנות גם ממדינות אחרות. היא מאמינה שהמודל מתאים לדור המילניאלים, המתמודד עם עלויות דיור מרקיעות שחקים ומחפש ניידות, ומשתמשת בדמי השכירות שהיא לא צריכה לשלם לצרכי חיסכון ונסיעות. פריש שומרת את מזוודתה חצי ארוזה, מוכנה למפתחות הבאים ולהבטחה לטפל בביתו של זר אחר "כאילו היה שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו