מדובדבן ופאי בנופי ועד טבסקו ושומשום: מגוון הניחוחות המזוהים עם אוכל, שמשתלבים בבשמי יוקרה, הולך ומתרחב. כעת, יצרניות הבשמים מתחילות לבחון שאלה מסקרנת נוספת: האם תרופות ההרזיה הפופולריות משפיעות גם על סוג הריחות שהצרכנים רוצים להתבשם בהם?
מדובר בחלק הראשון בסדרה בת חמישה פרקים של סוכנות הידיעות רויטרס, העוסקת בהשפעתן של תרופות ההרזיה על הרגלי הקנייה והאכילה, ובאופן שבו חברות מסחריות נערכות לשינויים הללו.
בשמים בניחוחות המזוהים עם אוכל, המכונים Gourmand, אינם תופעה חדשה. כבר לפני עשרות שנים הציגו מותגים ניחוחות מתוקים בהשראת קינוחים, ובהם Angel של תיירי מוגלר, המזוהה עם ניחוח של צמר גפן מתוק, ו-Nina של נינה ריצ'י, עם ניחוח המזכיר תפוח מסוכר.
הצמיחה המחודשת של הקטגוריה מיוחסת, בין היתר, לפריחה של הקניות המקוונות בתקופת הקורונה, שבה ניחוחות המזכירים מאכלים מוכרים סייעו למכור בשמים שאי אפשר להריח לפני הרכישה, וכן לעליית כוח הקנייה של דור ה-Z.
אלא שכעת, בזמן שיצרניות הבשמים מתנסות בניחוחות יוצאי דופן יותר ויותר, עולה גם השאלה כיצד מגיבים אליהם משתמשי תרופות ההרזיה ממשפחת GLP-1. שיחות של רויטרס עם שמונה יצרניות בשמים וחברות מובילות בתחום חושפות כיצד התעשייה מתחילה לבחון את הקשר האפשרי.
האם זריקות ההרזיה משנות את חוש הריח?
ארבע חברות גדולות בתחום הבישום והקוסמטיקה - גיוודאן (Givaudan), איי-אף-אף (IFF), יצרנית הבשמים הבריטית CPL Aromas וחברת הקוסמטיקה הצרפתית לוריאל - אישרו לרויטרס כי בחנו את הקשר האפשרי בין הפופולריות הגוברת של תרופות ההרזיה לבין העדפות בתחום הריח. עם זאת, כל החברות וכן ארבעה מדענים ששוחחו עם הסוכנות הדגישו כי נדרשים מחקרים נוספים לפני שניתן יהיה להגיע למסקנות חד-משמעיות.
תרופות GLP-1, ובהן וויגובי של נובו נורדיסק ומונג'רו של אלי לילי, ידועות בתופעות לוואי אפשריות כמו בחילות ובעיות במערכת העיכול. במקביל, חוקרים בודקים השפעות אפשריות נוספות, שחלקן מפתיעות: החל מירידה בחשק לאלכוהול ועד לשינויים בדחפים להמר ולהוציא כסף בקניות אימפולסיביות, לצד שינויים אפשריים בחוש הטעם והריח.
מחקר שערכה חברת IFF מצביע על האפשרות שטיפולים ממשפחת GLP-1 עשויים להגביר את העניין בבישום כמקור להנאה חושית והחברה כבר משתמשת בתובנות מהמחקר כדי לזהות תווים ריחניים ולפתח בשמים המעוררים תגובות רגשיות.
גם בלוריאל זיהו ממצאים שלפיהם משתמשי GLP-1 מחפשים מקורות חלופיים להנאה.
בחברת גיוודאן חוקרים את הקשר האפשרי כבר כשנה. לפי הממצאים שהחברה בוחנת, השימוש בתרופות GLP-1 עשוי לשנות את העדפות הבישום: ריחות שהיו אהובים בעבר עלולים להפוך לדוחים, בעוד שניחוחות אחרים עשויים להפוך למושכים יותר. המגמה הכללית שנצפתה, לדבריו, היא דווקא עלייה בעניין בבשמים.
בגיוודאן אף מרחיבים את היצע הבשמים בהשראת אוכל, עם פיתוח ניחוחות שמנסים לשחזר את השכבות השונות של עוגות וקינוחים, כמו בנופי - קינוח המבוסס על בננה וטופי - פנטונה איטלקית וקאפקייקס.
פחות סוכר, יותר שומשום וטבסקו
לא כל החברות המובילות בשוק הבשמים עורכות מחקרים עצמאיים על הקשר בין תרופות ההרזיה להעדפות הריח. מותגים כמו פואיג (Puig) וקוטי (Coty), למשל, מתמקדים בעיקר במעקב אחר מגמות השוק והשינויים בטעם הצרכנים, ובהתאמת הקולקציות בהתאם.
לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם חיים עם השמנת יתר. מדובר בקהל פוטנציאלי עצום עבור תרופות ההרזיה, וחברות התרופות ואנליסטים מעריכים כי שוק תרופות GLP-1 עשוי להגיע להיקף של עד 150 מיליארד דולר עד שנת 2030.
הצמיחה הזאת עשויה להגדיל גם את שוק הבשמים. לפי קלוטילד דראפ, אנליסטית יופי גלובלית בחברת מחקרי השוק Mintel, בשמים בניחוחות המזוהים עם אוכל וקינוחים הם כיום קבוצת החדשנות השנייה בגודלה בענף, אחרי בשמים פרחוניים. חלקם מכלל פיתוחי המוצרים עלה ל-24% בשנה האחרונה, לעומת 9% שנתיים קודם לכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו