יש שם רשמי אחר: מאיפה הגיע השם "מעטפות כפולות"?

בספר החוקים הן מוגדרות בכלל כ"מעטפה שנייה" או "מעטפה חיצונית", ובתוכן ממתין רק פתק הצבעה בודד • אז איך הפכה הוראה טכנית פשוטה לצמד המילים הדרמטי שחורץ מנדטים וממשלות, ומי הם כ-650 אלף הישראלים שזכאים להצביע כך?

ספירת מעטפות כפולות וקולות החיילים בכנסת (ארכיון) , אורן בן חקון
ספירת מעטפות כפולות וקולות החיילים בכנסת (ארכיון) | צילום: אורן בן חקון

בכל מערכת בחירות, ברגע שמדגמי הטלוויזיה נסגרים והמתח מגיע לשיאו, העיניים נשואות אל הקולות המכונים בפי כולם "המעטפות הכפולות". הצירוף הזה מעורר לא פעם תהיות בקרב הציבור: האם מדובר בזכות הצבעה כפולה? בשני פתקים בתוך המעטפה? או אולי בטעות בירוקרטית?

המציאות פשוטה בהרבה: לשם "מעטפות כפולות" אין שום קשר לכפל קולות - אלא לתיאור פיזי ומדויק של אופן ההצבעה והאריזה שלה בקלפי, שמקורו ישירות בסעיפי החוק.

המעטפות הכפולות בדרכן לכנסת | צילום: לידור סולטן

המקור החוקי: "לתוך מעטפה שניה"

אם תחפשו בספר החוקים את המונח "מעטפה כפולה", תגלו שהוא פשוט לא קיים שם. בחוק הבחירות לכנסת משתמשים בשני שמות אחרים: "מעטפה שנייה" או "מעטפה חיצונית".

ההסבר הוותיק ביותר מופיע בסעיף 91(ב) לחוק, שמסדיר את הצבעת החיילים. המחוקק הגדיר שם במדויק את סדר הפעולות: החייל לוקח את מעטפת ההצבעה הרגילה שבה שם את הפתק - ומכניס אותה "לתוך מעטפה שנייה". על המעטפה השנייה הזו רושמים חברי הקלפי את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו.

מכיוון שהחוק בעצמו דרש לשים מעטפה בתוך מעטפה שנייה, הציבור והתקשורת אימצו מיד את השם הטבעי והפשוט ביותר: מעטפה כפולה.

המעטפות הכפולות מגיעות למשכן הכנסת | צילום: 27א'

החוק מגדיר כאן בדיוק את שני השלבים:

  1. המעטפה הראשונה (מעטפת ההצבעה): המעטפה הכחולה והאטומה המוגדרת בסעיפים 74א ו-75(א), שלתוכה מכניס הבוחר פתק מפלגה אחד מאחורי הפרגוד.

  2. המעטפה השנייה (החיצונית): מעטפה שאליה מוכנסת המעטפה הכחולה, ועליה רושמת ועדת הקלפי את פרטי הזיהוי של המצביע.

מאחר שהחוק עצמו הורה לחייל להכניס את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה שנייה, פעולה של מעטפה בתוך מעטפה, השפה העברית והעיתונות הפוליטית אימצו באופן טבעי את התיאור הוויזואלי המיידי: "מעטפות כפולות".

ספירת המעטפות הכפולות | צילום: אורן בן חקון

מ"קולות החיילים" ל"מעטפות כפולות": האבולוציה של המושג

במשך עשרות שנים לאחר קום המדינה, המונח השגור באולפני הטלוויזיה ובדפי העיתונים לא היה "מעטפות כפולות", אלא "קולות החיילים" (ולעיתים בכינוי ההיסטורי "קולות הימאים").

הסיבה לכך הייתה פשוטה: בראשית ימי המדינה, חיילי צה"ל המוצבים בבסיסים היו כמעט הקבוצה היחידה שקיבלה היתר חוקי להצביע מחוץ לקלפי המגורים שבה נרשמו. כמעט כל מעטפה חיצונית שהגיעה לספירה בכנסת נשאה חותמת צבאית.

אולם עם השנים, ובמיוחד בעקבות תיקוני חקיקה נרחבים שהוסיפו לרשימה מאושפזים, אסירים, נציגים בחו"ל ובשנת 2001 גם קלפיות נגישות למוגבלי ניידות, הרכב המצביעים השתנה לחלוטין. כיום, מתוך כ-650 אלף קולות, מאות אלפים אינם שייכים ללובשי מדים כלל.

מי מצביע ב"מעטפות כפולות? 

#אוכלוסיית הזכאיםמיקום ואופי ההצבעה בפועלסעיף בחוק הבחירות
1חיילי צה"ל וכוחות הביטחוןחיילים בשירות חובה, קבע ומילואים המצביעים בקלפיות צבאיות בבסיסים ובשטחי אימון.סעיף 91
2שוטרים וסוהריםשוטרי משטרת ישראל, לוחמי מג"ב, סוהרים ועובדי שב"ס המוצבים בתפקיד ביום הבחירות.סעיפים 89, 91 ו-95
3מאושפזים וצוותים רפואייםאזרחים המאושפזים בבתי חולים ובמוסדות רפואיים, וכן אנשי צוות רפואי הנמצאים במשמרת ביום הבחירות.סעיף 116טו
4אסירים ועצוריםכלואים השוהים בבתי סוהר ובבתי מעצר של המשטרה והשב"ס ביום הבחירות.סעיף 116ד
5דיפלומטים ונציגי המדינה בחו"לעובדי מדינה, שליחי המוסדות הלאומיים ובני משפחותיהם; הצבעתם נערכת בנציגויות ישראל כ-12 ימים לפני הבחירות בארץ.סעיפים 116ז–116י
6אנשים המוגבלים בניידותאזרחים בעלי מוגבלות פיזית בניידות הרשאים להצביע בכל קלפי נגישה מיוחדת ברחבי הארץ.סעיף 68א
7חברי ועדות קלפי ומזכיריםבעלי תפקידים רשמיים, סדרנים ומפקחים המנהלים את יום הבחירות בקלפיות שאינן קלפי האם שלהם.סעיפים 116יח–116יט1
8שוהות במקלטים לנפגעות אלימותנשים וילדיהן הזכאים השוהים במקלט מוגן בפיקוח הרווחה, המצביעים בקלפיות נגישות לשמירה על ביטחונם וחיסיון מיקומם.סעיף 68ב
9ימאים בכלי שיט ישראלייםצוותים ונוסעים השוהים בכלי שיט ישראלי הנמצא בלב ים במועד הבחירות.סעיף 110
10מפונים עקב מצב ביטחוניתושבים שנאלצו להתפנות מבתיהם בשל מצב מלחמה ואינם יכולים לשוב לביתם, המצביעים בקלפיות ייעודיות למפונים או בקלפיות נגישות.סעיפים 116יז10–116יז12
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר