"לא אפרטהייד": המשפיענים הערבים מנפצים סטיגמות על ישראל

"התחנכתי לתפיסה השקרית על ישראל כמדינת אפרטהייד יהודית, כזו שלא מעניקה לערבים את זכויותיהם. נקודת המפנה הדרמטית חלה אצלי בשנת 2010, כשנחשפתי לאמת השונה בתכלית. האמת משחררת!" - כך אומר ל"ישראל היום" לואי אלשריף, בלשן והוגה דעות יליד ג'דה שבערב הסעודית.

מה קרה ב-2010 ששינה את תפיסתך השלילית ביחס ליהודים?

"באותה שנה התגוררתי אצל משפחה יהודית בצרפת, ולמדתי על התנ"ך ועל המסורת המשותפת שיש לנו כמוסלמים וכיהודים – ונחשפתי לקשר ההיסטורי של היהודים לאזור, שהוא עובדה מוגמרת ולא השקר שלפיו הם קולוניאליסטיים. שיניתי את דעתי על היהודים. באותו שלב עדיין היתה לי גישה שלילית ביחס לישראל, והמהפך הושלם לפני ארבע שנים כשנחשפתי לאמת על ישראל שמאפשרת חופש דת לחיים בתוכה".

לפני כשנתיים נוצרה היכרות בין אלשריף, מוביל דעה המתגורר כיום באבו דאבי שבאיחוד האמירויות, לבין פעיל ההסברה הערבי-ישראלי יוסף חדאד, מנכ"ל עמותת "ביחד - ערבים זה לזה", וזו קיבלה משנה תוקף עם החתימה על הסכמי אברהם. המפגש המרגש ביניהם התרחש במארס 2021, על אדמת מדינה מוסלמית שבה נערך לראשונה טקס זיכרון לשואה (יוזמת "ערבים לזה לזה" וארגון "יזראליז") שבו, בין היתר, הוקרנו עדויותיהם של ניצולי שואה.

"תוך כדי האירוע ואחריו בכיתי הרבה, לקח לי יום להסדיר את הנשימה", מספר חדאד, "האמירותים אמרו לי שהטקס גרם להם להבין את עומק הנושא כפי שמעולם לא נחשפו אליו, וזה כמובן נותן משמעות עמוקה לנעשה לאור הסכמי אברהם". ויש לו עוד עניין להדגיש: "חובה ללמוד את ההיסטוריה, וכשערבי-ישראלי לומד על השואה זה מהווה זרז עבור היהודים לבוא לקראת החברה הערבית ולגשר על הפערים, בלי גזענות מיותרת".

אלשריף מוסיף כי "האירוע הייחודי הזה היה רגשי ביותר. ראוי לציין כאן גם את חלקם של אותם מוסלמים שסייעו ליהודים, בלב הטרגדיה האנושית, להימלט מתאי הגזים (בעיקר בצפון אפריקה ובמדינות הבלקן - ד"ל). לטובת ההיסטוריה והעתיד, אינשאללה שיהיו לנו הרבה אירועי זיכרון כאלה באיחוד האמירויות - לעולם לא נשכח".

חדאד, שמפרסם לפרקים טורי דעה ב"ישראל היום", אומר נחרצות: "אתה לא מבין כמה פשוטי העם האמירותים היו צמאים להיחשף לישראל, לחברה היהודית ולחברה הערבית-הישראלית. על רקע זה נוצרו השלום, הפתיחות והקשר המטורף הזה. מרגישים באוויר משהו אחר. ריבונו של עולם, אמרתי לעצמי, הם לא הכירו אותנו ואנחנו לא אותם, אבל כל כך רצינו – ואכן, היה סוג של התאהבות".

ערבים גאים בישראליות שלהם

חדאד הוא נכה צה"ל שנפצע קשות במלחמת לבנון השנייה, לאחר שהתגייס לצבא בהתנדבות ושירת כלוחם בגולני. בעקבות הפציעה, החליט להקדיש את חייו להסברה בעולם על הצדדים היפים של המדינה ועל ההזדמנות האמיתית שמקבלים ערביי ישראל.

על החשיבות של הסכמי אברהם בהקשר זה, אומר חדאד, תושב נצרת: "לי אישית היה כיף לראות כיצד בחברה הערבית בישראל מגיבים לשלום הזה. זה חשוב מאוד בעיניי. הסכמי אברהם אינם חשובים רק בהקשר תוכנם הישיר, כי אם גם בכך שבראש ובראשונה הם שברו את הנחת היסוד שלפיה לא ניתן לעשות שלום עם מדינות ערב מבלי לקדם תהליך שלום עם הפלשתינים. מהנקודה הזו אפשר לדבר על השינוי בין יהודים וערבים".

ח"כ עודה כינה את ההסכמים "אשליות של שלום", לא ממש התלהב.

"יש ביקורת של החברה הערבית על הייצוג הפוליטי-ערבי שהתנגד להסכמים. כשהרשימה המשותפת התנגדה להם היא לא ייצגה בכך את הציבור הערבי-ישראלי, נקודה. בפועל, כשטסתי לדובאי - 80 אחוזים מהנוסעים דיברו ערבית. ערביי ישראל רק חיכו לטוס לדובאי ולעסקים. זו שפת האם שלנו, זה הכי טבעי שיש. מהמקום הזה, החיבור של הערבים באמירויות והיהודים פה בארץ הוא טבעי. המנהיגים מחממים את היחסים, והעמים מקושרים גם כך".

כאן מצטרף אלשריף ומוסיף שהוא מכיר "הרבה ערבים ישראלים, בהם מוסלמים, נוצרים ודרוזים, שגאים בישראליות שלהם. לעומתם, העובדה שעדיין יש ערבים ישראלים, בעלי אזרחות ישראלית, שמאשימים את ישראל בפשעי מלחמה כנגד הפלשתינים ואינם נאמנים לה - בלתי נתפסת בעיניי. הם, לצד התעמולה הפלשתינית והאנטי-ישראלית, מהווים חלק מהבעיה - הסתרת האמת, ההפוכה לחלוטין. לשמחתנו, יש כיום את הרשת החברתית, ובייחוד את איגוד הקהילות היהודיות במפרץ, שעוזרים לייצר מציאות חדשה עבור היהודים שחיים במפרץ".

"אין אלטרנטיבה אחרת"

מלבד היותו משפיען רשת, עוסק חדאד באדיקות בחיבור של החברה הערבית בארץ לכלל החברה הישראלית ובגישור על הפערים. "בחמש השנים האחרונות חלה התקדמות מוחשית, ואז הגיעו ההתפרעויות במאי האחרון – ומיד הדגשתי: אלה קולות קיצוניים והם אינם הרוב באף אחד מהצדדים. השתתפו בהן כמה אלפי ערבים מתוך שני מיליון, ומתוך שבעה מיליון יהודים היו כמה מאות שהתפרעו".

על העתיד המקווה, אומר חדאד: "צריך להבין שברמת ההצבעה אין אלטרנטיבה אחרת לציבור הערבי, שעה שביומיום יש קשר של שותפות זה עם זה. כשהסכמי אברהם הגיעו, נפתח התיאבון לדבר על היחס של שתי החברות בישראל גופא. כולי תקווה שבקרוב תקום מפלגה ערבית-ישראלית שתייצג את האינטרס הערבי-ישראלי, ואז לא תהיה שאלה בכלל אם נתמוך בהסכמי שלום נוספים - שהלוואי ויגיעו בין ישראל ומדינות ערב נוספות".

אלשריף מסכם: "לאחר חתימת הסכמי אברהם, כעת הכל אפשרי! פגשתי כל כך הרבה יהודים שמבחינתם מדינה ערבית היא זו שבה 'רוצים להשמיד אותנו' - שעבורם הסכמי אברהם מהווים תובנה תודעתית חדשה וחשובה".

לכל הכתבות בסדרה - לחצו כאן