מאז מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, כשעוד לא היה ברור, אפילו בישראל, מה היקף החומרה של הטבח, יהודים וישראלים בעולם נכנסו ל"מצב "הסברה". קריאות לשחרור פלשתין שהפכו להפגנות אנטי-ישראליות אלימות בקמפוסי האוניברסיטאות הנחשקות ביותר בעולם החלו לצוץ כבר בשעות הראשונות, בעוד שישראל לא הספיקה להבין אילו פצעים היא צריכה עוד ללקק, ומעל לשנתיים לאחר מכן ברור לנו שישראל נחלה כישלון מפואר בכל הקשור לתדימתה בעולם.
נאום הניצחון של זוהראן ממדאני, ראש עיריית ניו יורק הנבחר // רויטרס
עם זאת, הדעה הרווחת בישראל היא שאנטישמיות וכן אנטי-ישראליות יהיו מנת חלקנו בעולם, לכן אין צורך להשקיע מאמצים רבים כל כך בכדי לטהר את שמה של המדינה הקטנטונת בזירה הבינלאומית. אך תוצאות הבחירות בניו יורק, וירג'יניה וניו ג'רזי מבהירות שאין לנו אפשרות לנוח על זרי הדפנה.
גישת ה"יהיה בסדר" אינה קבילה אל מול ניצחונו ההיסטורי של המועמד המוסלמי, הסוציאליסט והאנטי-ישראלי זוהרן ממדאני - ראש העיר המוסלמי הראשון של העיר הגדולה בארה"ב. הבחירה בו - שהייתה צפויה לאחר קמפיין מוצלח לכל הדעות - מבהירה את הלך הרוח של הציבור בארה"ב, וחמור מכך - של הניתוק של רבים מהקהילה היהודית בתפוצות ממדינת היהודים.
על פי פענוח הקולות, כ-33% מהיהודים בניו יורק הצביעו עבור ממדאני. זה מספר מדהים. איך נסביר זאת? באמצעות חלוקה לשתי קבוצות מצביעים. האחת, שהצביעה לממדאני למרות דעותיו האנטי ישראליות - אי ההכרה בצורך בפירוק חמאס מנשקו, אי ההסכמה להכיר בישראל כמדינה יהודית והאיום להפסיק שיתופי פעולה כלכליים עם המדינה ועם חברות ישראליות, קידום סיסמאות כמו "גלובליזציה של האינתיפאדה" - בחירה שנעשתה מתוך הרצון להתנגד לטראמפ, ואולי כתמיכה בתוכנית הכלכלית שלו לעיר ניו יורק.
קבוצת המצביעים השנייה, ויש שיגידו זו המעוררת חשש אף גדול יותר, היא זו שהצביעה לממדאני בגלל דעותיו האנטי-ישראליות, איתן היא מזדהה.
Jews and Muslims in brotherhood -
— Jewish Voice (@jewishvoicelive) November 2, 2025
We support @ZohranKMamdani
Brooklyn Leader Rabbi Moishe Indig Set to Endorse Zohran Mamdani for NYC Mayor
Rabbi Moishe Indig, community leader across Brooklyn, is set to endorse Zohran Mamdani for New York City Mayor on Sunday afternoon in… pic.twitter.com/sapgTJoSgE
"NYC Jews for Zohran"
לדברי אלו החברים בקבוצה הזו, מדובר בקבוצה שהתארגנה במשך חודשים כדי להבטיח את זכייתו של המועמד הסוציאליסט. הם מהווים חלק מ-38% ממצביעיו של ממדאני - בינהם גם תושבים שאינם יהודים כמובן - שעמדותיו האנטי-ישראליות משכו אותם להצביע לו. כלומר, המשיכה אל ממדאני כמועמד לראש עיריית ניו יורק בחלקה אף לא הייתה קשורה למדיניות שלו על העיר עצמה.
המכנה המשותף לשתי קבוצות המצביעים היהודים האלו - שאמור להוות תמרור אזהרה עצום, אדום ובוהק עבור ההנהגה הישראלית - הוא הניתוק המתמשך של היהודים הליברליים ממדינת ישראל. חלקם לא מרגישים שישראל מייצגת אותם ואת עמדותיהם, על רקע התבטאויות חוזרות והנישנות והתמיכה של חברי כנסת ביהדות האורתודוקסית.
ההנהגה הישראלית צריכה לעבוד שעות נוספות בכדי לרקום את הקשר של אותן הקהילות אליה מחדש, ולא פחות חשוב - להפוך משמעותית מספיק כמדינת היהודים עבור אותן קהילות, שישקלו בכובד ראש לבחור מנהיגים השוללים אותה.
אך העבודה לא נגמרת כאן. המחזאי הגרמני המוגלה, ברטולד ברכט, נהג להדגיש במחזותיו שמה שהקהל עתיד לראות כעת לא מתרחש "כאן ועכשיו", אלא הרחק מכאן, בממלכה אי שם, למרות שבאופן ברור המחזה דיבר על המציאות העכשווית. אז הרשו לי ללכת בעקבותיו של ברכט. מה שהתרחש בארה"ב השבוע - משליך באופן ישיר על המציאות הישראלית.
בשלישי זכו בבחירות בווירג'יניה ובניו ג'רזי מושלות שהן שתי נציגות המפלגה הדמוקרטית, מה שהיווה ערב היסטורי לא רק ברמת הבחירה בממדאני, אלא עבור המפלגה הדמוקרטית כולה, לאחר הכישלון המפואר שלה ב-2024. כעת, נשאלת השאלה: מה יהיה הקול של המפלגה הדמוקרטית ב-2026? האם הוא יהיה מתון יותר, כפי של מייקי שריל (ניו ג'רזי) ואביגייל ספנברגר (וירג'יניה), או קיצוני יותר, כמו של הפלג שממדאני משתייך אליו? עצם הזכייה שלו משקפת ניצחון שאותו פלג השתוקק לו לאחר נצחונות בודדים לאורך השנים, ולא מדובר בקול שמעוניין במערכת יחסים עם ישראל.
זה נכון שלמדינה היהודית היחידה בעולם יש לא מעט צרות בתוך גבולותיה. אך כשהמציאות הפוליטית בארה"ב, בעלת הברית המשמעותית ביותר שלה, משתנה, אין מקום ל"זה קורה שם, לא כאן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו