"איפה היית ב-7 באוקטובר?": מעגלי השיח היהודיים לציון שנתיים לטבח - הרחק מישראל

שנתיים אחרי הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, קרוב לאלף מטיילים ישראלים צעירים בהודו ונפאל, בהם שורדי נובה וחיילים משוחררים, התכנסו השבוע בבתי בינ"ה - בית יהודי-ישראלי למטיילים ולמטיילות במזרח - לשורת טקסי זיכרון, שירה ומעגלי שיח שמובילים מנהלי הקהילות במקום. עבור רבים מהם, חלקם שנכחו בזירות הטבח או חזרו זה עתה מהשירות הצבאי, המפגש הזה מהווה עוגן של שותפות, תמיכה ושייכות, דווקא כשהם רחוקים מהבית.

בהודו ייערכו טקסים במוקדים שונים של בתי בינ"ה: בדרמקוט, נערך השבוע טקס מרכזי שבו השתתפו כ־400 צעירים. לאחר טקס הזיכרון התקיימה שירה משותפת ובמה פתוחה תחת הכותרת "שרים וזוכרים", ביוזמה משותפת של ארבעה מרחבים ישראליים הפועלים במקום.

בפאלולים, גואה ובפושקר, ייערך היום (שלישי), 7 באוקטובר, רצף אירועים המשלב רוחניות, גוף ונפש, הכולל שיחה על התמודדות עם אבל בין יהדות לבודהיזם, בצהריים שיעור יוגה רגישה לטראומה, ובערב טקס זיכרון גדול בהשתתפות כ-150 משתתפים. בקאסר דיווי, יתקיים טקס אינטימי לצעירים וצעירות, עם מרחב שיתופי לשיח על כאב ואובדן לצד גבורה, הודיה והשראה וברישיקש, יקיימו טקס זיכרון ולאחריו מעגל שיתוף ושיח "איפה היית ומה עשית ב-7 באוקטובר".

בפוקרה, נפאל, ייערך היום טקס זיכרון בשעה 19:00, ואחריו מעגל הקשבה ושיתוף. ברישיקש ובפושקר, הודו, יתקיימו טקסים דומים במעמד עשרות עד מאות מטיילים נוספים.

טרי ניומן, יו"ר המועצה הציבורית של בינ"ה: "עבור הצעירים האלו, 7 באוקטובר הוא לא עוד תאריך בלוח השנה. זהו יום שמחזיר אותם אל הכאב, אל הזיכרון, אך גם אל הצורך להיות יחד. בבתי בינ"ה אנחנו מאפשרים להם מרחב בטוח, שבו הם יכולים לשיר, לשתף, לבכות וגם למצוא השראה וכוחות להמשיך. דווקא בריחוק הגיאוגרפי מתחדד הצורך בקהילה ובשייכות ובתי בינ"ה מעניקים לצעירים את המקום להיות יחד, לזכור ולהתמודד עם הכאב ולהפוך את הזיכרון לכוח".

נוי למפלץ, מנהלת בית בינ"ה בגואה שאיבדה חברים רבים ב-7 באוקטובר בניר עוז וכן מחכה לחזרתו של חברה החלל חטוף תמיר ארד ז"ל: "מאות צעירים ומשפחות הגיעו השנה לגואה ואצלנו רבים מהם מוצאים מרחב פתוח ומכיל שנותן תחושה של בית ושייכות לקהילה יהודית וישראלית. בימים האלו אנחנו מקיימים טקסים ומפגשים שמשלבים רוחניות, לימוד, יוגה ומוזיקה מרפאה, וב-7 באוקטובר הבית שלנו הופך למרחב טיפולי ומכיל לנפגעי טראומה וחרדה.

"אנחנו פותחים את היום בשיחה על התמודדות עם אבל, יוגה רגישה לטראומה ומקיימים טקס קהילתי ובניית אלטר זיכרון. רבים מהמשתתפים הם צעירים שחוו את הטבח בעצמם או חיילים שזה עתה סיימו שירות, והמפגש הזה מאפשר להם לא רק לזכור אלא גם למצוא עוגן של קהילה ותמיכה".