"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם יש חובה לסלוח?

"אני חייב לסלוח לכל אדם?", שאל חברי • האם התנצלות בטוויטר על פייק ניוז בפריים טיים מספיקה? • הרב ישראל אלתר בטור סליחות

,עודכן
תמונת המחשה // צילום: Getty Images

"אני חייב לסלוח לכל אדם?" נכנס חברי בסערה לחדר ושאל אותי. ישבתי מבולבל, מביט בו בעיניים תוהות. הוא שם לב והמשיך "אתה מבין, יש לי דירת גן ואחד השכנים כל הזמן שופך את המים המלוכלכים שלו לחצר שלי. לא משנה כמה אני מעיר, הוא ממשיך בשלו! אתה יודע כמה זמן לוקח לי לנקות את הטינופת שהוא עושה? זה כל כך מרגיז!" לפני כחודש עבר לבניין של חברי שכן חדש ומאז אין לו רגע דל, פעם חנה בחניה שלו ולא הסכים להזיז את הרכב עד שהביאו משטרה ופעם הרעיש בלילה בקולי קולות.

"אתה לא צריך לסלוח לו" עניתי. "אדם שהרע לך ולא ביקש סליחה, אינך מחוייב למחול לו. יותר מזה הגמרא מלמדת אותנו ש'עבירות שבין אם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו' – אדם מחוייב לפייס את חברו על מנת שיקבל את סליחתו. כך נפסק להלכה".

הסיפור שכתבתי כעת לא דמיוני בכלל. כמה פעמים נתקלנו במצבים בהם פגעו בנו, הציקו לנו או אף מיררו את חיינו ומעולם לא ביקשו על כך סליחה? המון! ואכן, לאנשים כאלה שלא מוכנים אפילו להכיר ברעה שעשו לי אני לא צריך לסלוח.

אבל יש עוד סוג של אנשים – הם באים ומתנצלים או מבקשים סליחה, אבל אין שום פרופורציה בין בקשת הסליחה לבין הנזק שגרמו. רק לפני שבועות בודדים הוציאו את דיבתו של הרב נאומבורג רעה בפריים טיים הטלוויזיוני. מאוחר יותר הגיעה התנצלות בטוויטר. האם התנצלות זו מספיקה? האם היא מחייבת את הנפגע לסלוח לפוגע? – ממש לא. כפי שציטטתי קודם, יש חובה הלכתית לפייס את חברך, כלומר לפצות אותו, לדבר על ליבו, לבצע מעשים שיכפרו על הפגיעה בו. עד שזה לא מתרחש, אין מה לדבר על סליחה.

תחשבו על זה, איך אני יכול להגיד למי שפגע בי "וואלה, אני סולח לך" בעוד שבתוכי פנימה אני טעון וכועס, אין זו סליחה אלא אמירה מן הפה אל החוץ. סליחה אמיתית היא סליחה שאני מזדהה עימה, שהמשקעים ביני לבין חברי כבר לא קיימים, או שהם כל כך מינורים שאין להם משמעות אמיתית – לכן יש חשיבות כל כך גדולה לפיוס.

יש גם צד שני למשוואה, אם חברי ביקש סליחה ופייס אותי, או לפחות ניסה בכל כוחו לפייס אותי והתעלמתי מכך. אני נקרא אכזרי, לא חלה עליו שום חובה להמשיך ולנסות ליישר בינינו את ההדורים. כשאני רואה שהפוגע מבקש את סליחתי באמת ובתמים, עוזב את האגו שלו, מוכן להתמודד עם ההשלכות של מעשיו ולתקנם, יש עלי חובה להבין זאת ולנסות ולסלק ממני את הכעס כלפיו. אמנם זה לא מצב של זבנג וגמרנו, זה תהליך, אבל אני צריך להתניע את התהליך הזה.

כלומר, לא לכל אדם חייבים לסלוח, אבל מי שמכיר במעשיו, מתנצל ומנסה לתקנם יש חובה לסלק מעלינו את המשקעים ולסלוח לו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר