"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ט"ו בשבט: חג של סגולות על פי הקבלה

בראש השנה לאילנות נהוג לאכול פירות יבשים ויש שעורכים סעודה • לא הרבה יודעים שעל פי קבלה זה גם יום טוב לסגולות • המקובל הרב יצחק בצרי עושה סדר

,עודכן
פירות יבשים לקראת ט"ו בשבט, צילום: אורן בן חקון

ט"ו בשבטהוא ראש השנה לאילנות, בדיוק כפי שיש ראש השנה לאדם. זהו היום שבו נגזר על האילנות איכות הפירות אשר יניבו לנו. בתורה כתוב "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ' י"ט), כלומר שהאדם דומה לאילן. האדם נמשל לעץ פרי, שנותן פרי, ושכל מעשיו להשפעה ולתועלת. ט"ו בשבט נחשב ליום של תיקון. כשם שהאילנות מתחדשים ביום זה, כך ביום זה האדם יכול לשנות את מעשיו לטובה, ואילו אדם שכשל בכל השנה זוכה לתיקון ולכוחות לשנות את מעשיו.

ט"ו בשבט נחשב ליום של תיקון גדול והאר"י הקדוש ייסד את מה שמוכר היום לרבים כסדר ט"ו בשבט, שעיקרו הוא סעודה של פירות ארץ ישראל לצד תפילה ולימוד תורה. בתקופה הקדומה, גדולי האדמו"רים היו עושים סעודות גדולות כדי לכבד את האביונים במגוון פירות, כיוון שלא לכולם הייתה האפשרות להתכבד בכל סוגי המינים. יש גם המקיימים מנהג טוב ויפה ונותנים ביום זה 91 פרוטות לצדקה, שהם "אילן" בגימטריה.

בחג על פי המקובלים נהוג לאכול 30 מיני פירות שמחולקים לשלושה סוגים שהם כנגד העולמות הרוחניים, עולמות שבונים את עץ החיים:

עשרה מינים שהם כנגד עולם הבריאה, שעליו נאמר שאין בו רע, רק טוב, וכך גם הפירות נאכלים בשלמותם ואין בהם קליפה לא בפנים ולא בחוץ, כמו ענבים ותאנים.

עשרה מינים שהם כנגד עולם היצירה, שנחשב לממוצע שחציו טוב וחציו רע וכך גם הפרי נאכל מבחוץ ללא הגרעין שבפנים כמו זיתים ותמרים.

ועשרה מינים שהם כנגד עולם העשייה, שרובו רע, ולכן הפרי נאכל מבפנים ללא הקליפה שמבחוץ, שהיא המחיצה שמגינה עליו מפני הטומאה. כמו רימונים ושקדים. ¬בדומה לתפילה על הפירות, בקבלה ט"ו בשבט הוא גם יום סגולי בו אנו מבקשים להתפלל לזיווגים שיזכו להקים בית ולהניב צאצאים בריאים שעוסקים בתורה ומצוות.

לא רק פירות יבשים // צילום: אורן בן חקון
לא רק פירות יבשים // צילום: אורן בן חקון

במקרים שבהם למרבה הצער, אדם לא יכול להרשות לעצמו לקנות 30 סוגים של מיני פירות חשוב להקפיד שלפחות יהיו לו את שבעת המינים שבהם השתבחה ארץ ישראל: חיטה, שעורה גפן, תאנה, רימון, זית ודבש תמרים.

זקני הבן איש חי זיע''א הקדוש ניסח והוסיף תפילה מיוחדת על האתרוג כסגולה להשגת אתרוג משובח ומהודר גם בשנה הבאה. תפילה שמקורה בימי התקופה הקדומה כשהיה קשה להשיג אתרוגים איכותיים והדאגה לכך עלתה בממון רב. יש גם הנוהגים לאכול בט"ו בשבט את האתרוג שעליו בירכו השנה בחג סוכות כסגולה לפקידת העקרות.

בימים אלו בהם התחלואה גואה ואנחנו מאוימים במוטציות מתפשטות, וט"ו בשבט מגיע בזמן כדי לבקש סגולה ולהביא שפה של רפואה לכלל ישראל.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר