מאכילה ועד התחסנות נגד קורונה: באמת יש לכם בחירה חופשית?

חיסוני הילדיםמעלה את רף השיח הקונפליקטי בבתים רבים. חלק מהציבור מרגיש שנעשות מניפולציות כדי לשכנעם להתחסן וכפי שאמר לי אחד ההורים "אני רוצה להחליט אם ומתי?". בכל פעם שמצמצמים את מרחב התמרון לאדם כזה או אחר ביכולת שלו להחליט האדם רגיש מאויים.

לפני מספר שבועות שוחחתי עם סטודנטים יהודים בז'נבה על הבחירות שאנו עושים בחיים, ומתוך השיח הסתבר שלעיתים מרחב התמרון שלנו בבחירות שאותן אנו עושים מצומצם עד מאוד. למשל הבחירה בבת הזוג היא מתוך קבוצת בנות פוטנציאליות שהיה לנו את היכולת להכיר, ולא מתוך כלל אוכלוסיית העולם. כך גם הבחירה בשייכות הדתית מצומצמת: גם אם יש איזו בחירה של האדם בבחירת דתו כביכול, עדיין מדובר בבחירה מוכוונת. אנו חיים בעולם בלתי פוסק של בחירות שונות ומגוונות בין האופציות השונות הפרוסות לפנינו. בכל אחת מהצמתים שבהם אנו נמצאים הדילמות נהיות מורכבות יותר האחת מהשניה.

הבחירה הראשונה שלנו היא עם יקיצתנו (באופן טבעי או עם שעון מעורר). אנו יכולים להישאר במיטתנו ולהשלים עוד שעה או שעתיים, מכורבלים בפוך החם והנעים, או לנתר כאריה השואג ורץ אל משימותיו מתוך התלהבות וחיות, שמשפיעים על כל סביבתו. לאחר שכבר בחרנו בקימה אנו נדרשים לעצב את סדר יומנו - הבחירה בין חיים בעלי משמעות, או יום נוסף שיעבור במהלך חיינו, נתונים בידינו.

ישנן כמובן בחירות מורכבות יותר ולעיתים החלטות הרות גורל. למשל סיפורו המרגש של רס"ן רועי קלין הי"ד שבמלחמת לבנון השנייה קפץ על רימון שנזרק לעבר הבית בו שהה, תוך כדי צעקת קריאת שמע ישראל, על מנת להציל את פקודיו. מסירות נפש מסוג רוחני וערכי ניתן לראות באנשים שמוסרים את עצמם ונפשם למען הכלל גם בסיכון אישי, כמו למשל שליחי חב"ד שביצעו את שליחותם מאחורי מסך הברזל קודם נפילתו, ושמרו על הגחלת היהודית תוך כדי סיכון מתמיד ויום יומי של חייהם ובני משפחתם.

הבחירה החופשית היא ההבדל הגדול בין המין האנושי לשאר הבריאה. בעלי החיים פועלים על פי אינסטינקטים ואין להם לכאורה יכולת בחירה במעשיהם והתנהגותם. לעומתם האדם פועל על פי שכלו ורצונותיו ויש לו שליטה על התנהגותו.

אך בהתבוננות מעמיקה יותר הדבר לא כזה פשוט, אדם שלא יאכל ולא ישתה במשך מספר ימים, ויגיע למקום שבו יש מזון ומים, לא יוכל להתאפק ולבטא את בחירתו החופשית. כנראה שבשלב מסויים האינסטינקטים הפנימיים שלו יגרמו לו להתנפל על המזון ולהשקיט את רעבונו – ומכך יגברו על הבחירה חופשית.

התפיסה הרווחת היא כי אדם אחראי על מעשיו בכל עת וזמן, דבר שבא לידי ביטוי בעולם המשפט, שבו יוצאים מנקודת הנחה כי אדם שמבצע פעולה מסוימת יעשה זאת משיקול דעת ומהחלטה שנובעת מניתוח המציאות.

הקב"ה לא משחק בקוביות

הוויכוח על יכולת בחירתו של האדם לקבוע את העתיד בהחלטותיו או בהתרחשויות שיקרו, לבין עולם שפועל אך ורק מסיבתיות דטרמיניסטית, דהיינו התוצאות קשורות בהכרח לפעולות קודמות שנעשו, מעורר עניין רב בקרב חוקרים, ואנשי מדע. ככלל תפיסת המדע היא שכל תוצאה קשורה באופן ישיר לאירוע שקדם לו – כלומר שאין אקראיות והכל מחושב ומדוד.

זו הייתה אחת הסיבות שהמדען היהודי הנודע אלברט איינשטיין ערער על האופן ההסתברותי של 'מכניקת הקוונטים' - שלפיה תוצאות תהליכים בסיסיים בטבע נקבעים באקראיות. (תורה פיזיקאלית זו מתייחסת ליכולת ה'ניבוי' של תוצאות הנובעים מתהליכים בקני מידה קטנים או טמפרטורות נמוכות, באופן זה לא ניתן לדעת מה התוצאה שתהיה אלא רק לבצע חישוב הסתברותי המעריך את התוצאה שתתקבל בניגוד לתפיסה הרווחת של היחס הישיר בין מעשה לתוצאה). במכתבו למתמטיקאי מקס בורן כתב איינשטיין בחריפות כי קשה לקבל את התאוריה שאין סדר בבריאה שכן "אלוקים אינו משחק בקוביות".

אמירת חז"ל מהתלמוד הבבלי (בבא בתרא י"ב:) כי "חכם עדיף מנביא" מבארת היטב את עומק עצמאות הבחירה שלנו אשר אינה נמדדת רק במעשינו, אל אף ביכולתנו ל"נבא" את עתידו ומעשיו של הזולת.

הגדרה זו אינה ערטילאית ולא מגיעה מתחום מעשי הקסמים והניחושים, אלא מתחום היכולת העמוקה של שכל האדם להפעיל את מחשבתו ולהשפיע אף על זולתו. מסופר על רבי יהונתן אייבשיץ, רבה של העיר פראג במאה ה-18 לספירה, שנדרש באחד הימים להוכיח את אמירת הגמרא כי "חכם עדיף מנביא". לבקשת המלך היה על הרב אייבשיץ לנחש מאיזה משערי העיר הוא צפוי להיכנס. הרב כתב את תשובתו והעביר את הפתק המקופל למשרת שהמתין למלך מעברו השני של החומה. המלך התלבט קלות ולבסוף הכריע שיפרצו עבורו שער חדש במרכז החומה הבצורה - שכן אופציה זו ודאי לא עמדה לנגד עיניו של הרב כשכתב את תשובתו. מה רבה הייתה הפתעתו של המלך כשפתח את הפתק וראה את ציטוטו של הרב מהמשנה במסכת סנהדרין "מלך פורץ גדר". העולם המדעי מגדיר תהליך זה כמצב שבו אדם מושפע מהחלטת עמיתיו, שמנסים לנבא את מעשיו, בשם "פרדוקס ניוקום".

מסתבר שההשפעה של החלטתנו מקרינה גם על הסובבים אותנו. בפרקי אבות מובא בשם רבי עקיבא "הכל צפוי והרשות נתונה". פרשני חז"ל שואלים: אם הכל צפוי וידוע מראש אז לכאורה אין בחירה חופשית ואין משמעות למעשינו או לדרך עשייתם. אם כן מה משמעות המילים "הרשות נתונה?" תורת החסידות מסבירה שאף הבחירה החופשית נתונה מהקב"ה.

הבחירה החופשית אינה רק על מה שנעשה אלא גם בשאלה איך נעשה. כאשר אדם אוכל, גם אם הדבר נובע מצורך פנימי עמוק וטבעי לאכילה, שנובע מרעב ,הבחירה החופשית תבוא לידי ביטוי באופן האכילה ובמחשבה שבראשו בעת הזו. בכך יבדיל את האדם את עצמו מהבהמה.

החסידות מסבירה כי לאדם ניתנה יכולת שאינה קיימת בכל הבריאה – הבחירה החופשית. החלטותיו ומעשיו אינם מתוכנתים רק בתכונותיו הטבעיות, אלא תלויים בבחירתו החופשית. זה בעצם הפירוש לאמרה 'מותר האדם מן הבהמה', ולכן האדם אחראי על החלטותיו ומעשיו - זכאי לשכר על בחירתו הטובה וראוי לעונש על רוע בחירתו.

הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. בעל תואר שני בטכנולוגיות ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל