"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כניסת ויציאת צום עשרה בטבת 2021

מאות אלפים יצומו מזריחת החמה ועד צאת הכוכבים ביום שלישי, 14 בדצמבר 2021 • בצום זה נהוג שלא לאכול או לשתות, אך מותר להמשיך בשגרת החיים – כולל עבודה • ביום זה גם חל יום הקדיש הכללי לזכר נרצחי השואה

,עודכן
0השמעה
שעון, צילום: גטי אימג'יס

צום עשרה בטבת יחול השנה ביום שלישי, 14 בדצמבר 2021. הצום מתחיל מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ובו נהוג שלא לאכול או לשתות. בניגודליום כיפור, בצום זה מותר להתקלח, לנעול נעלי עור ולהמשיך בשגרת החיים כולל עבודה.

שעות כניסת הצום:

ירושלים: 5:19

תל אביב: 5:21

חיפה: 5:22

באר שבע: 5:19

שעות יציאת הצום:

ירושלים: 16:59

תל אביב: 16:56

חיפה: 16:55

באר שבע: 17:00

הצום הינו תענית לזכר תחילת המצור של הבבלים על חומות ירושלים, מצור שקדם לחורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל. מדובר באחד מארבעת הימים שנוהגים לצום בהם לזכר החורבן: צום גדליה, י"ז בתמוז וט' באב. בשנת 1950 החליטה הרבנות הראשית לישראל לקבוע את יום הצום הזה כ"יום הקדיש הכללי", לזכר נרצחי השואה שמקום ומועד קבורתם לא נודע. ביום זה נוהגים בני משפחות הנספים לקיים אזכרה, לומר קדיש וללמוד משניות לעילוי נשמתם. עם קום המדינה עלתה הצעה לקבוע יום תענית נוסף לזכר השואה, אך הרבנים החרדיים התנגדו לכך נחרצות, ולכן נקבע הצום גם כיום זיכרון לנרצחים, ומציינים אותו בבתי הכנסת ובבתי הספר בישראל.

על פי המסורת ביום זה החל נבוכדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים ב-588 לפני הספירה. מצור זה הסתיים כעבור שנה וחצי עם חורבן בית המקדש הראשון ויציאת עם ישראל לגלות של 70 שנה. גם היום, אלפי שנים לאחר אירוע זה, עדיין מציינים רבים ברחבי הארץ והעולם את הרס בית האלוהים בצום. הרב צבי יהודה הכהן קוק קרא ביום זה לחזק את חומות ירושלים ולבנות את הארץ "ברוח ובחומר". בנוסף מציינים ביום זה את מיתת עזרא הסופר ותרגום התורה ליוונית, שני אירועים שחלו בח' וב-ט' בטבת.

בניגוד לצומות הגדולים, בעשרה בטבת ישנן הקלות לחולים ולקשישים. הרב אליעזר מלמד קבע כי חולים, ומי שכאביו או חולשתו לא מאפשרים לו להמשיך בשגרת חיים והוא נאלץ לשכב – מותר להם לאכול. גם לנשים בהיריון ונשים שמניקות מותר לאכול ולשתות. חיילים שעוסקים בפעילות ביטחונית, שעלולה להיפגע בשל הצום, יאכלו וישתו כרגיל, אך חיילים בתקופת אימונים חייבים להמשיך לצום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר