מתי שומרים שבת?! יהדות בחלל

שבוע החלל העולמי שחל השבוע הוא הזדמנות מצויינת לחלום ולהעז. לצאת הרחק מחוץ לגבולות הגזרה המחשבתיים הקונבנציונליים שלנו.

פרויקט חלל במהותו הוא גרנדיוזי, מרתק ומעורר השראה. עדות לכך ניתן לראות בתקופה שלאחר נחיתת האדם הראשון בירח, במה שכונה 'אפקט אפולו', אשר מיוחס לתופעה שבה השיח על הירח והחלל הביא לצמיחה מטאורית ברישום ללימודי הנדסה, בתחומים הקשורים לתוכניות החלל, וכמובן הביא לפיתוח טכנולוגי משמעותי שעד היום העולם נהנה באופן ישיר מפירותיו.

כך גם פרויקט 'בראשית' - החללית הישראלית הראשונה לירח בהובלת עמותת "SpaceIL", אשר נחלה הצלחה כבירה – אם בהקפת הירח, כמדינה השביעית בעולם שעשתה זאת, ואם בהגעתה לירח – לצערנו במהירות גבוהה מן המותר (לאור תקלה מסויימת), מה שגרם להטמנה אוטונומית של שרידיה בקרקע הירח.

פרויקט זה הביא גם הוא להתעוררות יוצאת דופן בנושא. חלק מהתמורות לכך באים לידי ביטוי במאות אלפי בני הנוער שנחשפו על ידי מתנדבי העמותה למסעה המרתק של 'בראשית', כמו גם לתוכניות העתידיות והשאפתניות של 'בראשית 2' שאמורה לצאת לדרכה במחצית השנייה של 2024 להקפת הירח במשך תקופה ממושכת, דבר שיאפשר נגישות למחקר ופיתוח. במקביל ישלחו שתי נחתות למקומות שונים על אדמת הירח אשר יחקרו ויתעדו מקומות מרתקים. מגמות החלל בבתי הספר ובאקדמיה קיבלו זריקת עידוד משמעותית מפרויקטים אלה והדור הצעיר ממשיך לחלום, לשאוף ולפרוץ את גבולות הבלתי אפשרי.

ייחודיות שיגורה של חללית ישראלית - גם אם בלתי מאויישת, באה לידי ביטוי בצורך לבצע התאמות וחשיבה חדשנית בתחום ההלכתי, הטכנולוגי והמדעי, על מנת לאפשר מרחב תמרון ותפעול הנדסי לשומרי המצוות אשר היו חלק מהצוות המוביל והמיומן אשר ניהל את הפרויקט בזמן אמת. לא כל יום מדינת היהודים מתמודדת עם אתגרים חדשניים ומיוחדים כגון אלה.

כמי שליווה את הפרויקט והוביל את המענה ההלכתי טכנולוגי הרי שהפתרונות המרתקים של פוסקי ההלכה מכלל גווני הקשת ההלכתית עוררו השראה ועניין רב בציבור. המענה הייחודי העלה סוגיות הלכתיות ויהודיות מרתקות בכל הקשור לחקר החלל וקיום מצוות בחלל.

הדבר נשמע כמו מדע בדיוני אך בימים אלה תיירות החלל אשר תופסת תאוצה הביאה אלי מספר פניות ובקשות מאסטרונאוטים ותיירי חלל יהודיים אשר ביקשו לדון בדילמות ובאתגרים החדשים והמרתקים מעולם החלל, המדע והטכנולוגיה.

אחד הדוגמאות לכך היא פנייתו של יהודי אמיד בשם מר דייויד שילינג, מגדולי מעצבי הכובעים בעולם ואשר מתגורר בעשורים האחרונים בנסיכות מונקו ( מונטה-קרלו). לפני כשנתיים, בעקבות משא ומתן בין הנסיכות וחברת החלל הפרטית אשר מובילה את הפרויקט, סוכם כי שיליניג ייצג את נסיכות מונקו, שתהיה המדינה ה-19 בעולם שתשלח נציג לתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת Axiom Mission 2"" לתקופה של כעשרה ימים.
שילינג, אשר יצא למשימה כ'תייר חלל', ביקש סקירה ומענה על הדילמות ההלכתיות והאתיות שהוא עלול להיתקל בהם בטיסתו בחלל - כגון זמן הנחת התפילין כאשר כל שעה וחצי יחווה זריחה ושקיעה, כיצד יספור מבחינה יהודית את ימי השבוע? ובאיזה אופן יוכל לשמור על קדושת השבת בחלל? בנוסף, כיצד ניתן לבצע בחלל את ברכת קידוש הלבנה שאותה נהוג לומר מידי חודש בקהילות ישראל, כיצד מתמודדים עם שמירת כשרות? ובכלל, מהי תפיסת היהדות לטיסה לחלל?

דרך אגב , סוגיית קביעת הזמן בחלל לאור ההלכה נדונה כבר בטיסתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון לחלל אל"מ אילן רמון ז"ל, אשר רצה לציין את השבת באמירת הקידוש בחלל. במקרה זה הורו לו לשמור את השבת לפי נקודת זמן בקרקע שיבחר. כמובן שרמון בחר בשעון ישראל.

הפתרונות השונים מצריכים הבנה הלכתית, טכנולוגית ומדעית ופותחים צוהר מרתק להתאמת היהדות לעולם המודרני תוך כדי שמירה על המורשת, המסורת, פסיקת ההלכה ושמירת המצוות. הרבי מלובביץ' ציין לא פעם כי אתגרי הטכנולוגיה והמדע והתאמתם לחיי היום יום של יהודי הם חלק ממימוש תפיסת היהדות.

הפתרונות השונים, כמו גם עמדת היהדות לאורך השנים לסוגיות הלכתיות, מדעיות וחקר החלל מרתקת חוקרים רבים ואסטרונומים בעולם אשר מרותקים לסוגיות אלה ולחיבור העבר, הווה והעתיד.

כותב הטור הינו קצין במיל'. בעל תואר שני בטכנולוגיות ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושא הלכה, טכנלוגיה, רפואה, מדע וחלל.