של מי הילד? כך מתמודדת ההלכה עם לידה באמצעות פונדקאית

לאחרונה נתבשרנו על לידת יורש עצר למשפחת שרת התחבורה מרב מיכאלי ולבן זוגה הסאטיריקן ליאור שליין.

המציאות שבה ילד מגיח לאוויר העולם באמצעות אם פונדקאית אינה חדשה, והחלה כבר בראשית שנות השמונים. אולם, זו הזדמנות טובה להעלות את השאלות המורכבות שכרוכות בהליך זה, מבלי לדון באירוע הספציפי ותוך שמירה על צנעתם, פרטיותם וכבודם של מיכאלי ושליין.

בעיני היהדות, הדאגה לצאצאי העתיד היא ראשונה במעלה ומהווה אחת מהמצוות הראשונות בתורה: "פרו ורבו ומלאו את הארץ". מאידך, המסגרת המשפחתית חשובה לא פחות. התורה מעמידה כללים אתיים ומוסריים להקמת משפחה, שמגדירים את העריות - אותם אנשים אשר אסור להתחתן עימם כדת משה וישראל, ולשתפם באתגר הבאת הילדים גם ללא חתונה - כגון הורים, ילדים, אחים אחיות ואישה נשואה.

כתוצאה מכך, הליכי הפונדקאות כרוכים בדילמות רבות, ביניהן למשל השאלה כיצד להימנע בעתיד מנישואי אחים כאשר זהות האם אינה ידועה. יש לציין כי במצב של פונדקאות "חלקית", שבה האם היולדת היא גם תורמת הביצית המופרית, שאלת הזיקה האימהית מבחינה דתית פשוטה יותר, אם כי מבחינה פילוסופית ומשפטית עולות שאלות אחרות.

דוגמה לאתגרים בתחום זה באה לידי ביטוי במשפט הפונדקאות הראשון בעולם (ככל הנראה). ב-1986 התעוררה סערה בעולם סביב התינוקת שכונתה "Baby M". אמה הביולוגית, מרי בת' וייטהד, ששימשה גם פונדקאית, סירבה לאחר הלידה למסור את התינוקת לבני הזוג שטרן, למרות הסכם ברור שנחתם ביניהם. לבסוף הוכרע המשפט לטובת בני הזוג המאמצים.

כאשר היולדת אינה יהודייה וההליך הוא "פונדקאות מלאה", היולדת מהווה בית גידול לביצית המופרית של האם והאב הביולוגיים. כיוון שהזיקה הדתית ביהדות עוברת דרך האמא, השאלה מורכבת יותר הלכתית. במצב כזה, רוב הדיונים ההלכתיים הכריעו כי על הילד לעבור הליך גיור בעת ברית המילה (מילה לשם גרות), זאת כיוון שהדעות חלוקות אם הייחוס האימהי יוכרע בהתאמה להליך הגנטי של ההפריה, או בעקבות השתרשות העובר במעי היולדת בתחילת ההריון ועד ללידה.

ובכלל שאלת השייכות ההורית רלוונטית מאוד בדת היהודית, שכן זהות האם ידועה מבחינה גנטית, כמו גם זהות האב (במידה שאכן ההליכים נעשו באופן מבוקר ומתועד), אך ביולוגית, או יותר נכון מבחינה "הורית", הדבר לא ברור. האם האימא היא היולדת עצמה?

אתגר אחר הוא בשאלה לגבי הציווי שניתן בעשרת הדיברות - כיבוד הורים. התורה מצווה על חיוב כיבוד הורים, אך בהנחה שהתינוק שומר על קשר עם האם היולדת, ובמקביל גדל אצל אימו הגנטית - האם הוא חייב בכבוד שתיהן? ומה יקרה אם יהיה קונפליקט בין האימהות - את מי עליו לכבד יותר?

אך דווקא בסוגיה זו, אף שדנו בה בדורות האחרונים, בפועל קונפליקט זהה יכול להתרחש גם בין בני זוג, הורים מאמצים ועוד. 

ההיכרות המעמיקה והמקצועיות של אנשי ההלכה והמרכזים ההתנדבותיים המלווים זוגות אלה בהליך כיום, כמו גם החיבור לעולם הרפואה והגנטיקה, מאפשרים התייעצות והתוויית דרך נכונה לפונים.