חג פורים הוא חג משמח ביותר עד שאפילו במגילה נכתב על ימים אלו "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ועיקר". השמחה היא חשובה וראשונה במעלה, אך צריך לדעת את הלכות החג כדי לשמוח כראוי ובדרכה של תורה.
לפנינו ארבע מצוות עיקריות לחג, והסימן שלהן הוא שכולן מתחילות באות מ': מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות איש לרעהו ומשתה. נפרוט בקצרה את עיקרי ההלכות הנוגעות לכל מצווה.
קריאת המגילה
• לפי חז"ל יש לקרוא את המגילה בפורים בלילה וביום.
• קריאת המגילה של הלילה, זמנה כל הלילה, עד עמוד השחר. וקריאת המגילה של היום זמנה כל היום, מהזריחה עד השקיעה. אך מכל מקום, זריזים מקדימים למצוות, ומקדימים לקרוא ככל האפשר.
• מי שקרא את קריאת המגילה של היום, מעמוד השחר – יצא ידי חובה.
• קריאת המגילה קודמת לכל מצוה אחרת, חוץ מקבורת מת, מצווה שאין מי שיעסוק בקבורתו. ולכן יש לקרוא את המגילה, ורק לאחריה לעשות כל מצווה אחרת.
• משהגיע זמנה של קריאת המגילה, אסור לאכול עד שיקרא את המגילה.
• מצווה לחנך את הילדים, ללמוד את קריאת המגילה.
זמני חג הפורים
• תושבי ערים שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון כמו ירושלים, מקיימים את מצוות פורים בט"ו באדר.
• יישוב קטן שנמצא בתוך ק"מ אחד מעיר מוקפת חומה, והוא נראה כחלק מן העיר, או שהוא קרוב מאוד לעיר, נחשב כחלק מן העיר.
• בערים שלא היו קיימות בימי יהושע בן נון כמו תל אביב, ראשון לציון ובמקומות שאינן יישובים כמו ספינות, מקיימים את מצוות פורים בי"ד באדר.
• עיר שהיא ספק, יש לקרוא בה את המגילה בי"ד ובט"ו, ולא מברכים על קריאת המגילה אלא בי"ד.
• מי שצריך לצאת לדרך ארוכה, ואינו מוצא מגילה לקחת איתו, יקרא אותה אפילו מי"א באדר בלי ברכה. ואם בסופו של דבר, מצא מגילה בי"ד – יקרא אותה בי"ד.
• מי שלא היה במקום יישוב, ולא הייתה לו מגילה בי"ד, אם הזדמנה לו מגילה בט"ו - יקרא בט"ו. לאשכנזים בלי ברכה, ולספרדים עם ברכה.
מי חייבים בקריאת המגילה?
• כל אדם המחוייב במצוות (אנשים ונשים), חייב לקרוא את המגילה, או לשמוע אותה מאדם אחר הקורא.
• יש להביא ילדים לבית הכנסת כדי לחנכם. אך ילדים קטנים מדי שאינם מסוגלים שלא להפריע – אין להביא לבית הכנסת, כדי שלא יפריעו לציבור.
מתנות לאביונים
• תקנו חכמים, לתת מתנות לאביונים ביום פורים. ויש לתת אותן ביום ולא בלילה.
• כל אדם שמחוייב במצוות, צריך לתת שתי מתנות לשני עניים לפחות, כדי שיהיה לעניים לקנות סעודת פורים. ואין לזה שיעור מפורש, ויש לתת כשיעור שיוכל לקנות העני סעודה קטנה. ומי שרוצה לקיים מצווה מן המובחר, ייתן לעני סכום שיוכל לקנות בו סעודה כמו שהכין לעצמו לפחות.
• אדם שפושט יד בפורים, אין לבדוק אם הוא ראוי לקבל צדקה, אלא נותנים לו בלי בדיקה.
• מי שנמצא במקום שאין בו עניים, יוכל למסור את הכסף לשליח לפני פורים, או יעשה העברה בנקאית, כדי שיוכל לתת מתנות לאביונים.
משלוח מנות
• תקנו חכמים, לשלוח מנות ביום פורים. ויש לשלוח אותן ביום ולא בלילה.
• צריך אדם לשלוח שתי מנות של מיני אוכל לאיש אחד. ומי ששולח לאנשים רבים – הרי זה משובח.
• המנות צריכות להיות ראויות למאכל כמו שהן. ואין לשלוח דברים שצריך לבשל אותם (אך ניתן להוסיף אותם על מאכלים אחרים).
• לפי ההלכה, לא ישלח אדם משלוח מנות לאשה, ולא תשלח אישה לאיש, שלא יבואו לידי קרבה. אך במתנות לאביונים אין איסור.
• אדם שאבל על אביו או על אמו, מחויב במשלוח מנות, אך אין לשלוח לו משלוח מנות באופן אישי עד סיום שנים עשר חודש. עיקר האיסור הוא מצד שאלת שלום, ולכן שייך דווקא במי שלא ניחם את האבל. אבל אם האבל הוא עני ויש בזה מצוות צדקה, או שהאבל הוא רבו – מותר לתת לו משלוח מנות.
סעודת פורים
• תקנו חכמים, לעשות סעודה גדולה בפורים. ויש לעשותה ביום ולא בלילה.
• אף על פי שמצות סעודת פורים היא ביום, ראוי לשמוח גם בלילה ולהרבות על הסעודה הרגילה.
• מצווה לשתות יין בסעודת פורים, ואסור להשתכר עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אלא ישתה מעט יותר מן הרגיל.
• נוהגים להתפלל מנחה גדולה בפורים, ולאחריה לאכול את הסעודה, ולמשוך אותה לתוך הלילה, ואחר כך להתפלל ערבית. ועיקר הסעודה צריך להיות ביום. ואף על פי שמסיימים את הסעודה בלילה, אומרים "על הניסים" בסעודה, שהדבר תלוי בתחילת הסעודה.
• ראוי להכניס לסעודת פורים מתוך דברי תורה, שכך דרשו חז"ל: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. אורה - זו תורה".
• יש נוהגים לאכול אורז וקטניות בפורים, זכר לדניאל חנניה מישאל ועזריה, שמסרו את נפשם כדי לאכול מזון כשר, אף שהיו בארמונו של מלך בבל.
שמחת פורים
• ראוי ללבוש בגדי שבת בפורים.
• לפי ההלכה, אין לאיש להתחפש לאשה, ואין לאישה להתחפש לאיש. שהרי התורה אמרה: "לא יהיה כלי גבר על אישה, ולא ילבש גבר שמלת אשה". ולא הותרו איסורי תורה, ואף לא איסורי דרבנן, משום שמחת פורים. ובייחוד שהדבר גורם לפריצה נוספת בצניעות, נוסף על הפרצות הגדולות בימינו.
• יש להיזהר שלא לפגוע מתוך השמחה ביהודי אחר, וכל שכן בתלמידי חכמים, ולא לצחוק על יהודי, אם הוא עלול להיפגע מכך.
הכותב הוא ראש המכון התורני שליד מוסדות אור וישועה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו