הנתונים חושפים: מאות דתיות וחרדיות שוקלות לבצע הפלה כל שנה

במשרד הבריאות החליטו לאחרונה להקל על נשים המעוניינות לבצע הפלה ולהשתדל כמה שפחות להקשות עליהן כשהן עומדות בפני הוועדות להפסקת היריון. לא מעט אנשים בציבור החרדי והדתי לאומי עשויים להגיב באדישות למהלך זה מתוך תפיסה כי עולם ההפלות רחוק מהם כמזרח ממערב, אולם הנתונים מעידים כי המצב שונה בתכלית.

מנתונים שנאספו בשנים האחרונות ע"י אגודת אפרת, שתומכת בנשים השוקלות לבצע הפלה ומסייעת להן לשמור על הריונן, עולה כי שיעור הנשים שפנו אליהן מהמגזר החרדי והדתי לאומי, תואם את שיעור אוכלוסיות אלה בחברה. נתון זה עשוי להפתיע מכיוון שהנחת המוצא היא שמגזרים בעלי נטייה שמרנית יותר, פחות מתמודדים עם סוגיה זו לעומת שאר החברה הישראלית.

בשנת 2020 מבין 2104 הנשים ששקלו לבצע הפלה ופנו לאגודה, 511 מהן (24.2%) היו דתיות. בשנת 2019 פנו 441 נשים דתיות מתוך 2008 סה"כ (22.4%) ואילו בשנת 2018 עמד שיעור הפונות הדתיות על 24.4%.

יש לציין כי לא מדובר בנתונים מדויקים מכיוון שנשים רבות אינן מעוניינות לחשוף את שיוכן המגזרי או הדתי, אולם מפילוח נתונים נלווים כמו מקום מגורים ומספר ילדים, ניתן להתחקות בוודאות גדולה אחר אלה המשתייכות לציבור הדתי.

"לפני כשנתיים נכנסתי להריון לא מתוכנן", מספר ל' מירושלים המשתייכת למגזר החרדי. לדבריה, בעלה שחש את עומס גידול ארבעת ילדיהם ניסה לשכנע אותה להפסיק את ההיריון. "בעלי ממש עוזר לי בגידול הילדים ונותן עבורם את הנשמה. לכן כשהוא אמר שקשה לו והוא לא מסוגל, הבנתי אותו ולאחר שמצאנו סברות הלכתיות שהדבר אפשרי החלטנו ללכת על זה".

עם זאת, ל' המשיכה להתלבט ולא היתה שלמה עם ההחלטה. "מאוד נלחצתי ופחדתי לסחוב על הגב שלי את המהלך הזה וזה גם השפיע על מערכת היחסים שלנו". לאחר ששוחחה עם חברה שעברה בעבר הפלה והביע בפניה את חרטה על כך, היא החליטה לפנות לסיוע, "בכיתי הרבה באותה תקופה. שמעתי בעבר על אפרת, אך מעולם לא חשבתי שאני אצטרך מהם עזרה". לבסוף, בעלה השתכנע להמשיך עם ההיריון כמתוכנן ובן חמישי הצטרף למשפחה. "היום אני מסתכלת בעיניים דומעות על האוצר היקר שקיבלנו ולא מצליחה לדמיון את החיים שלי אם חלילה הייתי פועלת אחרת".

מ', גם היא מירושלים ומשתייכת לציבור הדתי לאומי, נכנסה להיריון חמישי ולא מתוכנן. המחשבה על הפלה תפסה אותה לאור המצב הכלכלי הקשה שהיא ובעלה היו מצויים בו. "חיינו מהיד לפה וחשבנו שבאותו שלב ילד נוסף יהיה עול. נכון, אני אימא ואני אישה דתייה וזה נשמע מוזר אבל בסוף צריך לגדל את הילדים ואי אפשר לגדל ילד אם אין לך איך להאכיל אותו".

מ' גם זכרה את הלידות הקודמות שלא היו לה קלות, "המצב הנפשי שלי לא היה טוב, לכן שקלתי לעבור הפלה בלי לגלות לאף אחד, גם לא לבעלי שבזמן ההוא עדיין לא ידע שאני בהיריון. גם לא רציתי לשתף את הסביבה כי חששתי שיגידו לי שזה אסור מבחינה הלכתית ושאני חייבת ללדת".

כמו ל', גם היא, בשיתוף עם בן זוגה, פנתה לאפרת והחליטה בסופו של דבר ללדת את בתה כמתוכנן. "במבט לאחור אני מסתכלת עליה וחושבת מה הייתי עושה אם לא הייתי מביאה אותה לעולם. המצפון היה הורג אותי. לצערי, יש הרבה נשים דתיות שזה קרה להן".

מבחינתה של רותי תדהר המשמשת כעובדת סוציאלית באגודה, הסיפורים הללו כלל לא מפתיעים, "אני מופתעת לגלות בכל פעם מחדש עד כמה יש תפיסה מוטעית, ואף בורות, בקרב הציבור בכל הקשור להפסקות הריון מבחירה. בסופו של דבר כולנו מתמודדים עם אתגרים בחיים. יש מצוקות זוגיות ויש מצוקות כלכליות המביאות נשים מכל המגזרים ומכל הדתות לחשוב על הפלה יזומה אפילו אם הן מגיעות מתפיסת עולם שמרנית ומסורתית. בהיבט הזה, אנחנו פוגשות את החברה הישראלית על כל גווניה".

לדבריה, בורות זו יכולה לעיתים להיות לרועץ בכל הנוגע לסביבת הנשים הדתיות, "אין ספק שכאשר בחורה רווקה נכנסת להיריון מחוץ לנישואין, עבור ההורים הדתיים האתגר הוא מאוד גדול. כבר ראיתי לאורך השנים הורים שהיו מוכנים להפנות עורף לבתם ולא לסייע לה ברגעיה הקשים ולא היה לי קל להתמודד עם זה"

את השיקולים הדתיים, היא אומרת, היא וחברותיה מקפידות להשאיר מחוץ לתמונה גם כשמדובר בנשים דתיות, "כשמתנדבת מקבלת מטופלת, היא בוחרת בשפה מאוד רגישה שכל מהותה הוא הבעת אמפתיה, חוסר שיפוטיות, הכלה גדולה וניסיון לסייע ולמצוא פתרון למצוקה הרגעית של אותה פונה. את הטיעונים ההלכתיים והדתיים אנו משאירות לאנשי דת, מכיוון שאין עניין לומר דבר שאינו נשמע. וכשאשה פונה אלינו בסערת רגשות בימים הראשונים להריונה, שהרגע גילתה אותו במפתיע, הטיעונים מהסוג הנ"ל אינם רלוונטיים עבורה ולא יעשו את העבודה".