תודה על כל סנדוויץ': ט' באב בימי קורונה

כל האסונות של עם ישראל לאורך ההיסטוריה היו המשך של אותו אירוע. אבדן החירות והשלטון יחד עם גלות הא-ל מן הארץ, הם אלו שהובילו לפוגרומים, לאומללות, להתבוללות ואפשר היה לתלות בהם כל רע. אפילו מגיפות היו חלק מאותו סיפור שתמיד התרכז לתשעה באב. ספר הקינות שלנו עמוס באותם אירועים, במסעות צלב, בשריפת ספרים, במגיפות ובהספדי שואה.

השנה הנוכחית תהיה שונה, כפי שכבר נוכחתי לגלות ביז' בתמוז. אנו מצויים בעיצומו של אסון שלא קשור לאויבים מבחוץ, לא להגנה על הארץ ולא לאיום על חיי התורה, וקשה לראותו כעונש על חטא שחטאנו, שהרי הוא נחלת העולם כולו, ללא הבדל בין עובדי אלקים לאשר לא עבדו. אפילו מדינה משגשגת יש לנו, התגשמות חלום הדורות. אנו נתענה בתשעה באב לזכר חורבן הבית, אולם רבים מאיתנו יבכו על אבדן מקום העבודה, על הדבקות ומוות כתוצאה מפגיעת הנגיף, מתחים משפחתיים, קשיים כלכליים, לצד כאוס פוליטי. כל אלה יהפכו הפעם את תשעה באב ליום אבל לאומי גדוש באבל אישי ומשפחתי. קינות האבל, הצום ומנהגיו הקשים ימצאו מעט מקום בלבבות שמזה ארבעה חודשים יושבים בסוג של תענית, מתח ותחושה של אבדן דרך.

דרושה לנו שמחה ולא עצב, אופטימיות ולא זיכרון מועצם של חורבן.

הלכות תשעה באב בישראל היום:

-מתי מתחיל ומתי מסתיים צום תשעה באב תש"פ?

-הלכות תשעה באב וקורונה: חובה לשטוף ידיים בצום

-איכה בבית וקינות מקוצרות: כך תתפללו בט' באב

-פסק הלכה חריג: חולי קורונה ואנשים שאינם חשים בטוב - פטורים מהצום

ככלל, הדורות שלנו כבר החליטו שצדיק לא חייב לרדוף אחר חיים רעים, ויש אפשרות שמי שצודק יביא על עצמו טוב. התרגלנו שלא כן הוא והמצב הטבעי שלנו היה של צדיק ורע לו, ודחינו את הטוב מפחד כי נתרגל אליו בעוד האסון מתקרב, ועתה לא עוד. (ט' באב נועד כדי להזכיר שהרע אינו טבעי לנו ולהזכיר לנו למחות ולהתפלל שמצבנו ישתנה לטובה, משום שאנו ראויים לכך).

עם זאת, יש עדיין את אלו הסבורים כי הקורונה השביתה את השמחה כדי להחזיר אותנו לנורמליות יהודית, שהיא כידוע 'צדיק ורע לו'. לשיטתם, הקב"ה סגר מסעדות ובתי קפה, אתרי סקי ובתי מלון, מקומות תרבות ומרכזי קניות כדי שנזכור בתשעה באב עד כמה היו כל אלו רעים ומיותרים.

האמת היא שאיני יודע למה באה הקורונה, ואין כל דרך לדעת דעת עליון. תשעה באב נולד כתוצאה מן הרצון להזכיר לנו מה איבדנו ולהוכיח אותנו על כך שלא ידענו ליהנות מן הברכה ולהעריך את הטוב. ובדיוק כפי שסגירת הקהילות או צמצומן עורר געגוע עצום לתפילות ולקהילתיות, כך סגירת העולם כולו אולי יוכל דווקא להביא אותנו לברך עליו, להתגעגע ולמצוא בו משמעות. הבנאליות של החופש, הנהנתנות חסרת הגבולות והעכבות ונהירת העדר ההמונית לעבר אותם מקומות, התחושה שאין בלעדינו והכל תלוי רק בנו, התרבות שהפכה לגסות רוח והשיח שהפך לפופוליסטי- הם חוליים שצריכים לעבור מן העולם.

הקב"ה הביא עלינו שגשוג ואיבדנו אותו במרדף אחר העונג הבא, וכשאין הכרת הטוב מגיעה הבנאליות והחורבן ותשעה באב. בתשעה באב השנה לא אתגעגע למה שלקחו ממני טיטוס, היטלר או נגיף סיני, אלא לאובדן שבלב שכבר שכח להודות על קהילה מתוקה ותפילות מרגשות, על כמיהה לתחיית בית מקדש ועבודת המשכן, וגם על חופשת סקי וסרט קולנוע טוב. שמרוב פגישות עבודה בבתי קפה, שכחתי להודות על הקרואסון המתוק ועל הסנדוויץ' החלומי. רק מיינות היקב בגוש עציון ומיינות יקבי מדבר ידעתי להודות, וכולי תפילה שטעם הטוב וכתם הפרי יחזרו גם לשאר הדברים.

ראש ישיבת ההסדר אור תורה מחניים מבית רשת "אור תורה סטון"