"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סטטיק לא לבד: אלפים עוברים סיוט בדרך לחופה

הזמר סיפר כי עבר בירור יהדות וש"יהדותי הייתה מוטלת בספק" • והוא ממש לא לבד • כמה מאיתנו מסוגלים להוכיח שסבתא של סבתא הייתה יהודייה? • דעה

,עודכן
סטטיק // צילום: אורן בן חקון // סטטיק בכוכב הבא

רובנו הופתענו לקרוא את החוויהשסטטיק תיאר בחשבון האינסטגרם שלו. קשה לנו להעלות על הדעת ערעור על יהדותנו. היא הדת והלאום שלנו, הזהות והשייכות, על ערכיה גדלנו והתחנכנו. התחושה של מרביתנו היא שאף אחד לא יכול לקחת אותה מאיתנו. אך למען האמת, ערעור על יהדותם של אזרחים זה משהו שקורה כל הזמן.

באופן כמעט יומיומי, מדינת ישראל מפעילה מערך של חוקרי יהדות בשליחות בתי הדין הרבניים, שבוחנים בקפידה את יהדותם של הבאים בשערי הממסד הדתי. עבור אלו שהוריהם נישאו ברבנות מדובר, לרוב, בהליך פשוט. אך בכל שנה, אלפי אזרחים שהם או הוריהם עלו ארצה, מוצאים את עצמם ניצבים בפני חקירה קשה ומשפילה. פתאום, לצד סידורי פרחים, בחירת אולם וצלם, ההכנות לחתונה כוללות נבירה במסמכים, צילום קברי משפחה, עיון בתמונות מהעבר ואפילו בדיקות דנ"א.

"פתאום היהדות הזו שלי, הזהות שלי, הייתה מוטלת בספק", כתב סטטיק את מה שרבים מהנחקרים על יהדותם מרגישים, "אתם לא מבינים כמה משפיל וכואב לדעת שאולי כל מה שגדלת עליו הוא לא נכון". בסופו של דבר, תודה לאל, זהותו היהודית של סטטיק הוכרה גם "רשמית". לעומתו, אחרים נותרים במצב של "ספק". מצד אחד, הם גדלו כיהודים ואין להם דת אחרת, ומצד שני, הממסד הדתי מסרב לאשר זאת.

גישה זו לא הייתה מקובלת לאורך המסורת היהודית, שהעיקרון הבסיסי שלה היה אמון. בשולחן ערוך, הספר שעומד בבסיס ההלכה, כתב רבי יוסף קארו כי "כל המשפחות בחזקת כשרות" וכי מי שמנסה לפסול משפחות – פסול בעצמו. ברוח זו פסק הרב עובדיה יוסף זצ"ל בעניינם של העולים מברית המועצות כי "אין אנו מדקדקים אחר שום משפחה". ברבנות כיום, לעומת זאת, נוקטים במדיניות אחרת ודווקא מקפידים לחשוד. לשם כך מנהל בית הדין הרבני רשימה של "פסולי חיתון" ובה כל האנשים שהוטל ספק בכשרותם לבוא בברית הנישואים. המאגר הזה הלך וטפח בעשור האחרון, ככל שהמדיניות של הרבנות הקשיחה.

התחושה שאין סוף לביורוקרטיה ולהתדיינות וכי אין דרך להיות "מספיק יהודי" עבור חוקרי היהדות, מלווה רבים מהמבקשים להינשא. אם בעבר חיפשו פתרונות עבור הזוגות, כיום היחס החשדני הופך את מה שאמורה להיות תקופה מלאת התרגשות לסיוט מתמשך. זה קרה לסטטיק, זה קורה לעוד אלפי אזרחים מדי שנה, ואם המגמה תימשך – החקירות עלולות להגיע גם לאלו שבטוחים שהם מספיק כשרים. כמה מאיתנו יכולים להביא ראיות לכך שסבתא של סבתא הייתה יהודייה? מי מאיתנו שומר מסמכים משפחתיים כמה דורות אחורה?

בכדי לשמור על לכידות העם היהודי נדרשת דרך אחרת, זו של חכמי ישראל, שביקשו לקדש אמון בין איש ורעהו והתנגדו להטלת דופי במשפחות. דרך זו תצמצם את התלאות בדרך לחתונה, תמוסס את הפחד המוצדק מפני הממסד הדתי ותגן על זהותם היהודית של אזרחים רבים.

עו"ד אלעד קפלן הוא מנהל ארגון 'עתים', שמסייע לאנשים שנתקלים בקשיים אל מול הממסד הדתי בהליכי נישואים, גיור ובירור יהדות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר