המחווה הפשוטה שריגשה אותי: כשהנשיא הגיע לא מגולח לארמון המלוכה

כל דתי, ואולי אפילו כל ישראלי, מכיר אתמנהגי האבלות היהודייםשמופיעים לנו מעת לעת בלוח השנה. חלקם בימים כלליים – כמו ימי ספירת העומר וימי בין המצרים, וחלקם אישיים – כאשר אדם מתאבל על קרובו שהלך לעולמו. אחד המוכרים שבהם הוא האיסור להתגלח בימי האבלות.

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר אנשים דתיים שמוצאים לעצמם היתר להתגלח בימי ספירת העומר וימי בין המצרים. ואכן יש כל מיני הקלות הלכתיות המתירות להתגלח בימים הללו. מי שרוצה יכול למצוא בקלות היתר הלכתי להורדת הזקן.

גם כשמדובר באבלות על קרובי משפחה, ובעיקר על הורים, יש לעיתים אפשרות להקל במקרים מסוימים. האבלים נוהגים לגדל את זקנם במשך 30 יום ולא לגלח אותו, אך יש פתרונות לאלו שמבקשים למצוא אותם. אחד הפתרונות המוכרים והמקובלים ביותר מעוגן בהלכה, שמאפשרת למי שמתוקף תפקידו נפגש עם מלכים וראשי מדינות להתגלח ולהסתפר לכבוד הפגישה עימם.

נשיא המדינה יצחק הרצוגטס אתמוללביקור רשמי באיחוד האמירויות, ובתמונות שהגיעו מארמון המלוכה בנסיכות אי אפשר היה שלא להתרשם מזיפי הזקן על פניו של הרצוג, זאת כמובן בשל העובדה כי הוא שרוי עדיין ב-30 ימי האבל על אמו אורה ז"ל. על הבייבי-פייס של בוז'י זה אפילו בלט יותר.

הרצוג הגיע לאבו דאבי בשם מדינת ישראל ועם ישראל. הוא אינו אדם שומר תורה ומצוות, בקלות היה ניתן למצוא היתר הלכתי לגילוח הזקנקן, ובכל זאת, מתוך כבוד לאמו ומתוך כבוד למסורת של עמו, בחר הרצוג שלא להתגלח. אי אפשר היה שלא להתרגש מהצעד השולי לכאורה – אך עם זאת כל כך עוצמתי.

בארץ ובחו"ל: המבצעים הכי שווים בתיירות

בהמשך הנסיעה ההיסטורית ביקר הרצוג גם אצל הקהילה היהודית באמירויות, ושם ביקש שיארגנו לו מניין כדי שיוכל לומר קדיש על אמו. הנשיא, נכדו של הרב הראשי לישראל יצחק הרצוג ז"ל, אמר את התפילה כמי שרגיל בה וריגש את הסובבים.

מעניין לדעת אם מישהו מחברי המשלחת או הנציגות הישראלית באמירויות הסביר למארחים המקומיים מדוע נשיא מדינת ישראל מגיע אליהם כשזיפים על לחייו. אני בטוח שהסבר כזה היה מרגש גם אותם. אותי ההחלטה של הנשיא ריגשה. תודה לך.