מה עושים בט"ו בשבט? ברור, נוטעים עצים. אז זהו, שזה לא תמיד היה ככה. בסרטון חדש של מכון הרטמן יוצא פרופ' חזקי שוהם למסע בעקבות הסיפור האמיתי של חג האילנות, ובמסגרתו הפתעה: מסורת הנטיעות התפתחה בכלל בארצות הברית.
בפתח הסרטון הוא מסביר כי "לחגיגות ט"ו בשבט אין מקור בספרות חז"ל. למעשה, התאריך הזה מוזכר במסכת ראש השנה רק כסוף שנת המס לענייני מעשרות. יום של ביורוקרטיה. רק הרבה יותר מאוחר, בימי הביניים בארצות אשכנז, נהגו לאכול פירות בט"ו בשבט, וזה הפך לחג של ממש רק במאה השמונה-עשרה, עם הופעתו של "סדר ט"ו בשבט" בספר הקבלי "חמדת ימים", שהיה גם הראשון לקשור בין החג לארץ ישראל. במקביל, החג נפוץ במרבית עדות ישראל כחג עממי של פריון, ובמזרח אירופה כיום חופש מהלימודים. ועדיין – עבור היהודי המצוי, זה היה יום רגיל למדי. ואז הגיעה הציונות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו