החלקיק האלוקי: איך יכול להיות שחוקרים מאמינים בבריאת העולם?

לפני כשנתיים קיבלתי פנייה מעניינת, שסחפה אותי למסע מרתק לעבר גילוי האלוקות בקרב מדעני עולם. פנה אלי מדען יהודי שקיבל חלון הזדמנויות נדיר של שלושה ימים, בין יום שישי ליום ראשון, לביצוע מחקר במרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים "מעבדת ה-CERN" (המועצה האירופית למחקר גרעיני). המכון ממוקם על גבול שווייץ-צרפת, ממערב לעיר ז'נבה ומפעיל מכלול של מאיצי חלקיקים. מאיץ ה-LHC, שבנוי במנהרה טבעתית מצפון ל"סרן" הוא המאיץ הגדול בעולם, הן מבחינת האורך, הן מבחינת עלות ההקמה והן מבחינת האנרגיה שאליה מגיעים החלקיקים המואצים.

המאיץ מאפשר לבצע מחקרים מדעיים שמדמים פיצוץ עז כאשר נשלחות אלומות אור משני עברי המערכת (27 קילומטר!) . עולם המדע חיפש במשך שנים את החלקיק הקטן ביותר שנוצר לכמה רגעים מהפיצוץ, וייחס אל חלקיק זה (החלקיק הקטן ביותר בעולם עד כה) סגולות יסודיות של תשתית העולם.

שאלתו הראשונה של אותו יהודי הייתה כיצד עליו להתמודד עם סוגיית השבת, כאשר הוא עובד בשותפות עם חקורים שאינם מבני העם היהודיים ואינם מחוייבים במצוות. האיש חשש שגם אם הם יעבדו לבדם בשבת, ויבצעו את הפעלת המערכות, הרי שהוא, כיהודי דתי 'ירוויח' באופן ישיר ממעשה השבת ומתוצאות המחקר – ואולי הדבר ייחשב לו כאילו חילל את השבת בעצמו.

הדילמות היהודיות של חוקרים בעלי שם, הן בתחומי ההלכה והן בתחומי המוסר והאתיקה, מרגשת אותי כל פעם מחדש. העולם מלא בחוקרים, מהנדסים, רופאים ועוד, אך הניסיון שלנו להחדיר במעשינו את ערכינו ומורשתנו הופכים את העיסוקים האלה ליחודיים. אותו חוקר יהודי אמר לי שהדבר מחדד בנו את ההכרה בייעודינו ושליחותנו, כפי שאנו קוראים מידי שבת בתפילה ובקידוש: "ובנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים.... ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו". קיבלנו את השבת ושאר המצוות כמתנה והטמעתם בחיי היום יום מביאה נופך אחר לעולמינו.

התלמוד הבבלי במסכת פסחים מספר על רב יוסף, שהיה עושה בחג השבועות סעודה מיוחדת עם בשר משובח ויין טוב. כשנשאל על כך הוא ענה שהוא חוגג את היום המיוחד (חג מתן תורה) שעשה אותו מיוחד ושונה. השוק מוצף באנשים ששמם יוסף, אמר, אך יוסף כמוהו שעטור בכתר תורה ובמחויבות למצוות האלוקים אין הרבה.

ובחזרה לאותה הזדמנות מדעית: לאור שאלתו של החוקר ביצענו תהליכי חשיבה והתאמת מענה ל"צרכי הלקוח", ולאחר ניתוח תהליכי העבודה במעבדת המחקר הצענו פתרון שכלל התאמת לוח זמנים שונה ועמידה מול אתגרי ההלכה ושמירת השבת כנדרש.

מיד כשסיפקתי את תשובתי הוא השיב בשאלה, כמו כל יהודי טוב: "אך מה עם עצם העבודה במכון מחקר שכביכול מנסה להוכיח את אי בריאת העולם על ידי הקב"ה?", שאל אותי החוקר בסקרנות. לשאלתו הצטרפו מספר חוקרים בכירים שאינם יהודים, שההבנה כיצד היהדות מתמודדת עם סוגיות מורכבות כגון אלה הייתה מרתקת בעיניהם.

את התשובה לשאלתו מצאתי דווקא בשיח שערכתי עם פרופסורית בכירה בתחום ממוצא הודי שהייתה ממובילות המחקר במעבדה. "ראביי", היא ספק שאלה ספק גערה בי, "נראה לכם שתשובות המחקר ישנו את מעשה הבריאה האלוקית?", שאלה. "אני אגלה לך סוד", היא הוסיפה, "עולם המחקר מבין בתוך תוכו את מגבולותיו. לא לחינם העולם המדעי נתן לחלקיק הזעיר, שאותר במעבדת המחקר לפני מספר שנים את השם 'החלקיק האלוקי'. אני מאמינה באלוקים שברא את העולם". היא הוסיפה בחיוך. "במחקר אני מנסה להבין מה המודל הפיזקלי שהתבסס עליו לברוא את עולמו".

בכל דבר שנחקור בטבע נגיע ליסוד, אבל עצם מציאת היסוד אינה נוגדת את חוקי הבריאה האלוקית מכיוון שבששת ימי הבריאה נברא העולם בשלימותו. אנשי האמונה מאמינים שעל אף שמקורו של העץ הינו בזרעיו, ההבנה היא שבששת ימי הבריאה נברא העץ בשלימותו על ענפיו עליו וזרעיו.

ספר הזוהר (ח"א, קי"ז, א), שמיוחס לכתביו של ר' שמעון בר יוחאי, מבאר שבשש מאות שנה של האלף השישי (על פי התאריך העברי – כיום אנו מונים 5782 לבריאת העולם) ייפתחו שערי החכמה למעלה (מייחסים זאת לגילוי תורת הקבלה והחסידות- פנימיות התורה) ומעיינות החכמה למטה (התפתחות של המדע וחכמות העולם) והעולם ייכנס לאלף השביעי מתוקן ושלם יותר.

מציאות העולם היום תלויה בשני דברים - איכות וכמות: דהיינו חומר נושא הכוח והכוח עצמו של היסוד. הרבי מלובביץ הסביר פעם כי מטרת המדענים במחקרים רבים היא למצוא את המאוחד בין תופעות שונות בטבע ובחיים. הישגו הגדול של אלברט איינשטיין, לדוגמה, היה בכך שהצליח למצוא את הקשר בין האנרגיה לחומר.

ככל שמעמיקים בעולם המדע מתגלה קשר בין דבר למשנהו ומתגלה קשר וחוקיות קבועה ומחייבת. בעיני היהודי המאמין עובדה זו מחזקת את האמונה בהגדרות ברורות שהוגדרו בבריאת העולם כפי שמובא בספריו של הרמב"ם במורה נבוכים ובמקורות יהודיים נוספים כי בכל הנבראים ישנה נקודה משותפת, מאחדת ויסודית -כחלק מחוקי וכללי הטבע. בדבר זה האמונה והמדע שותפים נאמנים לדרך ולהבנה כי קיימת בעולם מערכת של חוקים וכללים מדוייקים קבועה ומחזורית שמושתתת בחי, בצומח וביקום כולו ומותר ואף טוב ללמוד ולחקור את רזי העולם הרוחניים והמדעיים.

הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. בעל תואר שני בתחומי ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל.