חברת וולט, שידועה בהנגשת מזון מהיר ללקוחותיה, נהנית מביקוש מוגבר בתקופת הקורונה, ומפעילה את אלפי שליחיה, על כלי תחבורה שונים. אך יש הבדל אחד גדול בין השליחים של וולט לבין כל שליח אחר בעיר מרכזית בישראל. בפועל, הם המעסיקים של עצמם, על פי השיטה הייחודית של החברה, ולכן אפשר לומר שהם השליחים - מטעם עצמם.
לאור זאת עולה השאלה בדבר ההגדרה של שליחות ומהי האחריות שרובצת על כתפי השליח והמשלח.
שאלות מעין אלה צצות כיום באופן תדיר, לאור הניסיון הבלתי נלאה של המעסיקים לנתק קשר עסקי ויחסי עובד-מעביד עם נותני השירותים שלהם. הדבר מקל עליהם מבחינה פיננסית את התנהלות החברה, ופוטר את "המעסיקים" מקשר מחייב וארוך טווח עם העובדים, שמגלם בתוכו זכויות סוציאליות וביטוחיות. גישה זו, דרך אגב, שמנתקת או מקטינה את ההשלכות הכלכליות בין עובד ומעביד, הביאו מדינות כמו שוויץ לרמת אבטלה של שלושה אחוז - מהנמוכים בעולם.
לערך השליחות הטיות משפטיות וערכיות רבות - יש שיגידו ששליחות קשורה למחויבות טוטאלית, יש שיגידו ששליחות זו מנהיגות, אך יותר מכל שליחות היא משימה הנעשית בהוראת אדם אחר ששלח אותך לעשותה ובעבורו.
השליחות היא ערך עליון וחשוב בקיומה של חברה מתוקנת אך יש בערך זה גם חסרונות, שכן סטייה מהמתווה יכולה להשית אחריות נזקית וממונית על זה שמבצע את שליחות זו, שכן מרגע זה הוא כבר אינו מוגדר כשליח. תארו לעצכם נהג רכבת תחתית שמחליט בעצמו לשנות את תוואי הרכבת למקום רווחי יותר. גם אם יגדיל את ההכנסה לחברה הוא יפוטר מייד. אם כן אין פירושה של שליחות מוצלחת הגדלת הכנסות דוקא אלא מימוש במשימה כהוויתה.
בהלכה היהודית כמו גם בדיני המשפט הבין לאומי ישנם הבדלים ברורים בין נציג של חברה או של אדם לבין שליחו:
נציג הינו אדם שיכול לקנות זכויות שימוש בשם של עסק חובק עולם, על הנציג תהיה מוטלית חובה ואחריות לתת שירות וייצוג הולם כראוי לחברה גלובלית, אך החברה בפועל היא באחריותו ובבעלותו העסקית והמשפטית של הנציג. לרוב הוא יוכל להגדיר את קהל היעד, לבחור את אופי תמהיל המוצר אותו הוא משווק ולשנות את פלחי השוק ואת קהל היעד כאוות נפשו.
ברגע קיום השליחות, השליח מאבד כביכול מזהותו הפרטית והאישית, וכל דבר שיעשה כאילו עשה אותו המשלח בעצמו. וכפי שמגדירה זו הגמרא בתלמוד הבבלי "שלוחו של אדם כמותו". כך למשל בעבר, כאשר הנישואין עם בני זוג מעבר לים היו מורכבים, השליח של החתן היה יכול לקדש עבורו אישה, לאחר שזו הסכימה כמובן להינשא לו. על אף שבטקס הקידושין ישתתף השליח ולא בן הזוג העתידי של האישה.
'חוק השליחות' במשפט האזרחי מעלה תהיות רבות על היכולת של השליח להיות מנותק רגשית מההליך ולהיות אך ורק ידו הארוכה של זה ששלחו. כך, נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופסור אהרון ברק כתב במאמרו על חוק השליחות: "אין לומר תמיד כי פעולתו של השלוח כלפי הצד השלישי יש בה ביטוי לרצונו של השולח, שכן לעתים קרובות אין הנחה זו תואמת את המציאות. השלוח (השליח- ש.ד) מפעיל רצון משלו, השונה מרצונו של השולח והעשוי, לעתים, לעמוד בניגוד לו. 'הצעה' או 'קיבול' של השלוח אינם זהים, מבחינת מרכיבי הרצון, ל'הצעה' או 'קיבול' של השולח".
במרכיב השליחות ישנם כללים מחייבים, כגון אי היכולת לייצג מעשים פסולים ולא ראויים - "אין שליח לדבר עבירה' שכן באופן זה יישא השליח לבדו במלוא האחריות על מעשיו.
פרשני התלמוד הבבלי הראשונים תמהו עד היכן מורחבת השיטה והיכולת למנות אדם במקומך, אשר ייצג אותך מדין שליחות כאילו אתה בעצמך עשית את המעשה. שכן ברור שלא נוכל לבקש משליח להניח תפילין או לקיים מצוות עבור הזולת, לאור זאת הוגדרה השליחות על כל דבר שבו אין האחר מחוייב בגופו. דבר מעין זה יהיה הפרט חייב בעצמו לבצעו. אך כל עוד הדבר יכול להיות להיעשות על ידי שליח הרי הכלל של שלוחו של אדם כמותו יחול.
הבדל נוסף בין דיני ייצוג לדיני שליחות, הן ברמה המשפטית והן ברמה ההלכתית, היא היכולת העקרונית (למעט שהוגדר אחרת על ידי המשלח) של השליח למנות בעצמו שליח תחתיו לביצוע השליחות- 'שליח עושה שליח'.
זוג צעיר שאך זה עתה נישאו חיפשו מקום מגורים בו יוכלו לממש את תכוניותיהם המשפחתיות. לכאורה מדובר בסיפור קלאסי, אלא שבתור שומרי מצות הדוקים וחסידי חב"ד, אשר ערך השליחות לנגד עיניהם, הזוג לא חיפש מקום שבו ישנם מוסדות חינוך מסודרים לילדיהם, מרכולים כשרים, שכנים דומים להם בהשקפתם וברוחם, חברים שיוכלו לשחק עימם וכדו'. גולת הכותרת מבחינתם הייתה מציאת מקום שבו החיסרון בולט מבחינה דתית, רוחנית וחינוכית - וככל שיחסרו עניינים הקשורים ביהדות כן ייטב. שכן , לדבריהם "זו מטרת השליחות". להגיע למקום נידח ולהפריח את השממה.
בני זוג אלו, שגדלו בבתים שבהם לא חסר היה מאומה, מצאו את מקומם בסיור מקדים במדינה רחוקה ונידחת אשר האנטישמיות גאתה בה באותה תקופה. בעת ביקורם השריד הארכיטקטורי היהודי האחרון של העיר – בית הכנסת, אשר היה שומם ונטוש זו תקופה, נשרף על ידי חבורת פוחזים. אלא שהאש שהבעירה את הקירות הנטושים והמתבלים של בית הכנסת הצליחה להבעיר גם את ניצוץ השליחות בעיניהם של בני הזוג, אשר גמרו אומר להתיישב דווקא כאן.
בניגוד ל"רילוקיישינים" המוכרים לנו, שזמנם מוגבל לתקופה מוגדרת מראש, והגורם המממן והשולח מתחייב לשאת בכלל ההוצאות הנלוות מעבר למשכורת ראויה, הרי שבמקרה זה הזוג הצעיר אמור לבנות לעצמו תכנית כלכלית עצמאית כאשר תקופת השליחות מוגדרת ל"כל זמן שנותרו יהודים בעיר- ולו אחד"
כיום לאחר כעשרים שנה במקום שליחותם העמידו מוסדות חינוך יהודיים עם מאות ילדים, קהילה יהודית שקמה לתחייה , ורבים אשר גאים ביהדותם ואף משתקעים בישראל.
זה סיפורם של עוד זוג משליחי חב"ד אשר נמצאים כמעט בכל נקודה ברחבי הגלובוס ובימים אלה מתכנסים בניו יורק לכינוס השלוחים העולמי, כינוס ייחודי שמקבץ במקום אחד יותר מ-5,000 שלוחים שמאחורי כל אחד מהם עומדת משפחה ענפה המסייעת באתגרי השליחות.
תפקידם המאתגר בא לידי ביטוי במילה אחת המגדירה הכל – "שליחים", שכל רצונם והגשמתם הוא להיות שליחים נאמנים להאיר את העולם היהודי.
הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל, בעל תואר שני בטכנולוגיות ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש כיועץ וכמרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושא הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו