הספיקה להגשים את חלומה: בת 96 נפטרה ארבעה חודשים לאחר שעלתה לארץ

תמי גולדנהירש, בת 96, הלכה לעולמה ביום חמישי האחרון, ארבעה חודשים בלבד לאחר שעלתה לארץ והתאחדה עם קרובי משפחתה שבישראל. היא נפטרה בשיבה טובה ובלי כאבים, מוקפת בנכדיה ובניניה הרבים. 

ביוני האחרון תועד סיפור עלייתה ב"ישראל היום", כשירדה לאיטה מכבש המטוס לצד עובדי משרד העלייה והקליטה שסייעו לה להירשם כעולה חדשה. בחוץ המתינו לה רבים מבני המשפחה, לבושים חולצה אדומה ועליה מתנוססת ברכת "ברוכה הבאה, סבתא" ו"סבתא תמי עושה עלייה".

שלושה דורות - 65 תינוקות, צעירים ומבוגרים, חיכו לאיחוד המרגש עם סבתם. מסנט לואיס שבארה"ב נחתה בנתב"ג גולדנהירש, אם המשפחה המורחבת ואולם קבלת הפנים נמלא באווירה מיוחדת. סבתא תמי בכלל לא ידעה שכולם מחכים לה בכיליון עיניים, והופתעה מקבלת הפנים החמה בזמן שכל צאצאיה שרים בקול ובהתרגשות גדולה "ושבו בנים לגבולם".

מי שעמד מאחורי הארגון המיוחד הזה הוא אלי זון, נשוי לנכדתה ואב לחמישה מניניה. "אנו חשים הודיה גדולה על ההזדמנות, ועל העובדה שלמרות הגיל, המכשולים הרבים בדרך, המצב הרפואי והקורונה - היא עושה את הצעד הזה של העלייה. זה קרה בעזרת משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית ונפש בנפש. לרוב תהליך כזה אורך חצי שנה לפחות, ופה למרות הכל זה הסתכם בחודש. זו סגירת מעגל משפחתית. עכשיו ארבעה דורות חיים בישראל, סבתא רבתא הגיעה לבית שלה, לצד כל הנכדים והנינים. אתמול ברגע שלפני עלייתה למטוס, היא אמרה לחמותי: 'לא האמנתי שהיום הזה אי פעם יגיע'".

לאחר ההתרגשות של רישומה כעולה, יצאה גולדנהירש מבית הנתיבות ולפתע פגשה את כל בניה, נכדיה וניניה - חלקם עלו לפני שלושה עשורים. במהלך הפגישה, תוך התרגשות רבה, כולם עמדו ושרו סביבה את ההמנון הלאומי.

"ככה אנחנו מבינים את הקושי העצום שיש לאנשים שעולים לארץ", אמר זון שארגן את המפגש. "אני עצמי ישראלי מלידה, ומי שלא חווה את תהליך העלייה קשה לו להבין את העוצמה. לפעמים מסתכלים בעין עקומה על העולים החדשים, ולא מבינים כמה הצעד הזה קשה".

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו־שטה אמרה אז: "תמי היא ההוכחה שאף פעם לא מאוחר להגשים את החלום ולעשות עלייה לישראל".