"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במקום חשבון נפש ומבט אחורה - חשוב שנסתכל קדימה

,
0השמעה
האסון בהר מירון, צילום: יהודה פרץ

בתוך דקות ספורות איבדתי שלושה קרובי משפחה. בן דודי, הרב ישראל אנקווה, בן 24 ואב לשניים, ושני אחייניי - יוסף דוד (18) ומשה מרדכי (12) אלחדד.

זה לא היה פשוט לאבד שלושה בני משפחה, והדבר הקשה ביותר היה החיפושים אחריהם ולזהות אותם, זמן קצר לפני השבת. במוצאי שבת שבנו למירון, וטמנו את שני האחים היקרים שבחייהם ובמותם לא נפרדו. שומעים את האב האבל אומר שהוא הביא את ילדיו בחיים לרבי שמעון בר יוחאי, ורצה להחזיר אותם משם.

ספר התנ"ך הוא ספר ההדרכה היהודי לכל דבר, ובעת צרה אנו צריכים לפתוח אותו וללמוד כיצד להתמודד. בספר נכתב על אהרון הכהן, שאיבד את שני בניו נדב ואביהוא, באחד מהמעמדים הקדושים ביותר - מעמד חנוכת המשכן. ברגע הקדוש ביותר ירדה אש מהשמיים ושרפה את השניים. על כך נאמר "בקרובי אקדש".

גם כאן, במירון, עלתה האש מהמדורה ואז התרחש האסון הנורא מכל. בשיחות שערכנו עם משפחות אחרות ששכלו את יקיריהן, נחשפנו שוב ושוב לאותו סיפור: כל אחד מהאנשים שנהרגו היה המיוחד ביותר, הטהור ביותר. כאילו אלוקים קיבץ את הטהורים ביותר לאותו המקום ולאותה השעה. חכמינו כתבו כי כשאנשים מתים באסון הדבר לא התרחש כתוצאה מגזירה, כתוצאה מעבירה כלשהי או אחרת, אלא כייסורים של אהבה. הקב"ה בוחר את הכי טובים, את הכי מתוקים. בהלווייתם שני הילדים אמרה אמא שלהם ש"הקב"ה הפקיד בידינו פיקדון וכעת הוא השיב אותו לידיו", וזו התשובה לדרך שבה אנשים דתיים מתמודדים עם המצב הנורא. עם כל הכאב והבכי, אנחנו יודעים שהעולם הזה הוא בסך הכל פרוזדור. "רבי שמעון, הבאתי לך ילדים חיים ואני רוצם אותם חזרה", זעק האב השכול, אבל האמונה שלנו מחזיקה אותנו, יודעים שהם במקום טוב יותר. היתה לנו זכות שנשמות כל כך קדושות היו עימנו.

לא מקומנו לדרוש ועדות חקירה. אנחנו מאמינים בבורא עולם, שלקח את האדם בשעה שהתאימה לו. כמובן שצריך לדאוג שזה לא יקרה להבא, אבל לקבוע מה היה זה נגד התורה. כשאדם בונה בית חדש הוא מחויב לבנות מעקה, וזה מה שאנו צריכים לעשות כעת - אנחנו חייבים לגדר ולסדר את המקום כך שיתאים לקבל את האנשים.

בדרך למירון הסתכלתי בכביש הדו־נתיבי וחשבתי עד כמה זה לא ייאמן, שהזמן קפא מלכת. למרות שמאות אלפי בני אדם מגיעים בכל שנה למירון, הכביש עדיין מותאם למאות כלי רכב בלבד. את זה צריך לסדר. מחובתנו לדאוג שאירוע כזה לא יתרחש שוב. זו לא הממשלה הזו שאשמה, אלא כל הממשלות, לדורותיהן. לכן, יש צורך בהסתכלות קדימה ולא בחשבון נפש אחורה. צריך לחשוב טוב כיצד למנוע את האירוע הבא.

הרב בצרי איבד שלושה מקרוביו באסון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר