אזור תעשיית ההיי-טק המוכר של ירושלים נקרא ״הר חוצבים״, אבל לא כולם יודעים את הסיבה לכך. במהלך חפירות של רשות העתיקות, לפני עבודות של החברה לפיתוח ירושלים, נחשפה עדות עתיקה למשמעות השם: מחצבת ענק קדומה, יתכן מתקופת בית המקדש השני - לפני כאלפיים שנה.
המחצבות העתיקות שימשו כמקור העיקרי של אבני הבניין, למפעלי הבנייה העצומים שנערכו בירושלים, כדוגמת הר הבית. המחצבה, שנחשפה בחלקה, משתרעת על פני שטח של כ-600 מ״ר, אבל ברשות העתיקות מעריכים בסבירות גבוהה כי ממדיה כפולים ומשולשים.
אבני הבנייה שנמצאו בה גדולות במיוחד, והן בגודל של 1.5 על שני מטרים. המחצבה מציגה באופן ברור את כל שלבי החציבה ועיבוד האבן. מורן חג'בי, שניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות, תיאר: "מפעלי הבניין הגדולים של העת העתיקה בירושלים, כדוגמת הר הבית, הצריכו כמות גדולה של חומרי בניין, ויכולות ארגון ותיאום לצורך חציבתן ושינוען של אלפי אבני הבניין אל העיר העתיקה.
"כך, נחשפו גם גושי אבן גדולים ורבועים, רגע לפני שנותקו מסלע האם, לקראת העמסתם והובלתם אל העיר העתיקה. עבורנו, הארכיאולוגים, המחצבה הזו היא הזדמנות פז; העובדה שחלק מהאבנים הושארו כך באתר, מאפשרת לנו ללמוד, דרך התנסות בפועל וחיקוי של טכנולוגיות עתיקות - את תהליך חציבת אבני הבניין".
הארכיאולוגים ומומחי השימור של רשות העתיקות מתכוונים לנסות ולשחזר בפועל את השיטות הקדומות, ששימשו לניתוק גושי האבן, ואף לבדוק את יעילותן של שיטות המוכרות מהכתובים העתיקים. זאת, על ידי שימוש בכלי חציבה שיוכנו במיוחד לטובת הניסוי, ויחקו כלים שנחשפו בעבר.
בחפירות, שערכה רשות העתיקות בצפון ירושלים בשנים קודמות, התגלו מחצבות אבן רבות, וכן הכלים ששימשו לניתוק האבנים ממקומן במחצבה. מחצבות אלה משתרעות על פני שטח ענק, מצפון לעיר העתיקה, ומדובר בתופעה ייחודית. הן שימשו, בעיקר בגלל הטופוגרפיה וטיב הסלע, כמקור העיקרי של אבני הבניין, למפעלי הבנייה העצומים שנערכו בירושלים בתקופת הבית השני ובתקופות אחרות.
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, ציין כי "באופן סמלי, תנופת הפיתוח בירושלים היום, היא שמאפשרת לנו לחשוף ולחקור את מפעלי הבנייה הגדולים של ירושלים בתקופות הקדומות. לפני כל יוזמת בנייה שיוצאת לדרך בירושלים העתיקה, הארכיאולוגים שלנו מחויבים לחפור ולחקור את הממצאים הקדומים, למען הדורות הבאים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו