"האווירה בתוניסיה כלפי ישראל רעה"

באחד הצמתים הראשיים באי ג'רבה, בשכונת אלמאי, הציבו תושבים מקומיים בפברואר האחרון שלט הכוונה בעל חזות רשמית, המצביע לכיוון מזרח. על השלט מופיע הכיתוב: "אלקודס בירת פלשתין, 3,090 ק"מ".

הצבת השלט נעשתה לאחר שהרשויות נתנו ליוזמה את ברכתן. "זהו מסר בדבר דבקותם של הג'רבאים, והתוניסאים כולם, בהגנה על הבעיה הפלשתינית ועל אלקודס כבירתה הנצחית של פלשתין הכבושה", אמרו אז מציבי השלט לתקשורת המקומית.

בג'רבה חיים כיום כ־1,000 יהודים - הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתוניסיה, והשנייה בגודלה בעולם הערבי, אחרי זו של קזבלנקה במרוקו. האווירה הפוליטית הכללית במדינה, בייחוד לאחר החלטת הנשיא להשעות את פעילות הפרלמנט לפני כחודש, הגבירה את הפחד אצל היהודים, שממילא חשים שהם חיים על זמן שאול. רבים מהם ניסו בשיחות עימי לייפות את המציאות הקודרת - בעיקר כדי לשכנע את הרשויות שהם נאמנים למדינה, ולא מוציאים את דיבתה ברבים.

אתם חיים בפחד?

"אין לנו פחדים מיוחדים כיהודים, יש לנו אותם הפחדים שיש לשאר האוכלוסייה: מהמצב הכלכלי הקשה, מהמצב הפוליטי שתקוע", אומר חבר בקהילה היהודית המקומית, אך מודה: "המהפכה אפשרה את חופש העיתונות וקיום בחירות חופשיות. לפניה האסלאמיסטים הסתתרו. היום רואים אותם ברחובות, הם מביעים את דעותיהם. ההגירה של יהודים מתוניסיה נמשכת כבר שנים".

אבל יש לתוניסאים בעיות עם ישראל.

"האווירה הכללית בתוניסיה היא רעה. יש מיעוט שמתחיל להבין שקשרים עם ישראל רק יעזרו לתוניסיה, אבל זה מיעוט. כל עוד אנשים לא מסבירים את המצב לאשורו - שישראל מגינה על עצמה מפני התקפות טרור - שום דבר לא יזוז".

ש', יהודי שמוצאו מהדרום וכיום חולק את זמנו בין ג'רבה לצרפת, זוכר את תגובותיהם של חבריו הערבים למלחמת לבנון הראשונה. "היו לי אז הרבה מאוד חברים ערבים והם שינו לגמרי את עורם, בן־יום. אני חושב שיש להם שנאה בסיסית כלפי יהודים וישראל. הם מתחנכים לזה מגיל צעיר. למדנו ביחד, שיחקנו כדורגל ביחד, אבל ברגע שהתחילה המלחמה הם אמרו לי: 'אם נוכל, נהרוג אותך ראשון'".

והיום?

"היום אפשר לכתוב בחופשיות על ישראל ברשתות החברתיות, זה דבר שהפך לגיטימי. היו ניסיונות לאסור על היהודים לנסוע לישראל, אבל היהודים הסבירו שהם לא יכולים לקטוע את הקשר עם המשפחות שלהם. ועדיין, יהודים לא יניפו את דגל ישראל בג'רבה".

מה משאיר את היהודים כאן?

"אנשים מפחדים משינויים ויש משפחות שאין להן אמצעים לעלות לישראל, שם יוקר המחיה גבוה. בכל מקרה, כל עוד יש כאן יהודים, אסור לנו להזניח אותם. אנחנו חייבים להיות זהירים, נחמדים, לא לומר דברים שליליים על תוניסיה. ובינתיים, אנחנו מתפללים לגאולה ולעלייה לישראל".

הכתבה המלאה - מחר במוסף "שישבת"