הרב שמואל אליהו על ההצפות בעזה: "הסבל בא בגלל הרצחנות שלהם"

רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, התייחס היום (שישי) להצפות ברצועת עזה בעקבות הגשמים, שהובילו לקריסת אלפי אוהלים, ולשאלה יש לשמוח על העזתים שנפגעו מכך. לדבריו, ניתן לראות בנזק תוצאה של ההתנהגות הרעה של התושבים - וההצהרה שיחזרו על טבח שבעה באוקטובר מיד כשיתאפשר להם.

"כשאנשים רואים את השיטפונות במחנות האוהלים בעזה, יש מי שמגיבים כמו ירמיהו הנביא, שזעק על חורבן מואב - ויש מי שמגיבים כמו בני ישראל ששרו על ים סוף כשראו את המצרים טובעים", כתב הרב. "אלו לא תגובות סותרות, אפשר גם לכאוב וגם להבין שהרעים חייבים לשלם מחיר".

לדבריו, כמו המצרים שנענשו כי הם ניצלו עבדים בעבודת פרך שנים ארוכות, "כך נענש כל רוצח ואנס כדי שלא יחזור על פשעיו, וכדי שכל הרעים יראו שמשלמים מחיר יקר על התנהגות מופקרת".

הרב אליהו הוסיף כי גם בישראל "היו שמחים אילו מנהיגי עזה היו משקיעים עשרות מיליארדים בחינוך, בבניין, בחקלאות וביצירה חיובית, ולא בהכנות להשמדת מדינת ישראל כפי האמנה הבזויה שלהם. כשהם בחרו בדרך הטרור - הם בחרו בעונש שבא עליהם".

עוד אמר כי בניגוד לתפיסה של "לתת את הלחי השנייה", היהדות מזהירה מפני סלחנות יתר: "זה היה נאצל לשמוע שאשתו של צ'רלי קירק סולחת לרוצח בעלה, אבל זו דרך מסוכנת. רוצח שסולחים לו מקבל אומץ וצידוק להמשיך לרצח הבא". לדבריו, סלחנות מופרזת נכשלה בעבר - כלפי היטלר באירופה, ואף מול איראן בימינו.

הרב ביקר את המערב שלדבריו "הכיל וטיפח את איראן, התעלם מההשתלטות של החות'ים על נתיבי הסחר, ומהשימוש בנשק כימי בסוריה". ההתעלמות הזו אפשרה לאיראן "לשלוח גרורות מסוכנות לעזה, לבנון, עיראק, תימן – ואף לארה"ב ולאירופה". לדבריו, המלחמה שמובילה ישראל הביאה את המערב להבין שהכלה של טרור "מסוכנת לאנושות, כמו במלחמת העולם השנייה".

על התחושה כשרואים את הנזקים מהשטפונות בעזה כתב הרב: "כשהאוהלים מתמוטטים על יושביהם צריך לזכור שעזה לא נחרבת במקרה. כל הסבל הזה בא בגלל הרצחנות שלהם, בגלל בגלל ההצהרה של מנהיגיהם ודובריהם שיחזרו על טבח ה־7 באוקטובר - ואנחנו מאמינים להם".

עם זאת, הדגיש כי אין שמחה על סבל אנושי: "זה כואב לנו שאנשים סובלים, אבל עד שהם לא יזנחו את דרך הטרור - הם יסבלו. כל עוד הם משקיעים מיליארדים בחתירה להשמיד את ישראל, אנחנו לא נעצור. בסוף הם יבינו כפי שיפן, גרמניה ורוסיה הבינו. אנחנו לא שמחים בכאב שלהם, אבל שמחים על הצלתנו, ומקווים שהכאב יגרום להם להתפכח. להבין כי הם יכולים למנוע את האסון הבא".