מתי מותר להרוג לפי ההלכה?

שאלה קשה ופשוטה גם יחד: מתי מותר להרוג לפי ההלכה? בפרק 11 בסדרת "שאלת רב", הרב אלדד זמיר מבסס את התנאי הבסיסי על כלל הישר: ההגנה על החיים קודמת לכל וכאשר מדובר בחיילים המגנים על העם, ההריגה הופכת אף היא לפעולה מחייבת.

הרב פותח בפסוק ובכלל מעשי פשוט: "הבא להורגך - השכם להורגו". הוא מסביר שכשמישהו בא אליך כאויב ומנסה להרוג, אין מקום להתלבטות: "כשמישהו בא אליי והוא אויב והוא מנסה להרוג אותי, לא חושבים פעמיים, אני הורג אותו קודם. אני צריך לשמור על עצמי לפני שהוא בא להרוג אותי".

הרב מדגיש כי ישנם גם מצבים נוספים שבהם ההריגה מותרת - לא רק ההגנה הפרטית. בחברה הפלורליסטית של ימינו קיימת סמכות שיפוטית שמוסמכת להורות על גזר דין מוות. מי שמבצע את גזר הדין במינוי של בית המשפט הוא "שליח של החוק" ולא רוצח בעיניו של הדין.

בעתות מלחמה ההבחנה נחרצת עוד יותר: עבור חיילים המגנים על הבית והעם, הפעולה אינה רק מותרת - היא מצווה. "הם שומרים על הבית, שומרים על כולנו. כשהפקודה היא להרוג את האויב - זו חובה", אומר הרב, ומברך את החיילים על פועלם.

לפי דברי הרב זמיר, ההלכה מבחינה בין מצבי חובה ומצבי היתר: הגנה עצמית מוכרת כדבר מותר וחיוני. סמכות שיפוטית מאפשרת הליכים שבהם מעשה קטלני נעשה על ידי שליח החוק ובמסגרת שירות צבאי במלחמה, ההריגה לפי הפקודה היא מעשה מצווה שמקבל את חותם ההלכה.