יום כיפור תשפ"ו 2025 יחול השנה בערב יום רביעי, 1 באוקטובר - י' בתשרי ויסתיים למחרת, בערב יום חמישי, 2 באוקטובר - י"א בתשרי. לפניכם זמני כניסת ויציאת הצום בערים המרכזיות בישראל, הלכות, מנהגי ואיסורי החג.
זמני כניסת צום יום כיפור תשפ"ו, יום רביעי, 1 באוקטובר
ירושלים: 17:48
תל אביב: 18:05
חיפה: 17:57
באר שבע: 18:06
טבריה: 17:55
צפת: 17:57
אילת: 17:55
קריית שמונה: 17:052
עזה: 17:58
זמני יציאת צום יום כיפור תשפ"ו, יום חמישי, 2 באוקטובר
ירושלים: 18:59
תל אביב: 19:01
חיפה: 19:00
באר שבע: 19:01
טבריה: 18:58
צפת: 18:58
אילת: 19:00
קריית שמונה: 18:58
עזה: 19:02
לקראת יום הכיפורים
מצוות עשה מן התורה לשוב אל השם, על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, וכן בקבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב על החטא. כיצד עושה תשובה? מכיר בחטאו, מתוודה לד' בפיו, עוזב את העבירה ואינו ממשיך בה בהווה, מתחרט על העבירה בשכלו, מתבייש בה בליבו, ומקבל על עצמו שלא לשוב עליה בעתיד (משנ"ת ריש הלכות תשובה).
במצוות שבין אדם למקום - יש להתוודות ולא לפרט את החטא לאחרים. אך אם חטאו התפרסם יש להודיע ברבים ששב בתשובה. במצוות שבין אדם לחברו - יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות בפני השם, וראוי לפרסם לאחרים את תשובתו.
אם פגע בחבר אך חברו אינו יודע, כגון שדיבר עליו לשון הרע, באם הוא מעריך שהחבר לא יפגע יותר מידיעת החטא, עליו לבקש סליחה ממנו. אך אם הוא מעריך שהחבר יכעס ויעלב מידיעת הפגיעה נגדו, יש להמנע מבקשת סליחה. ובכל אופן יש לשלם את מה שהזיק לו, ויעשה הכל למנוע את המשך ההיזק.
ראוי להחמיר בענייני כשרות האוכל בעשרת ימי תשובה, כגון להמנע מאכילת פת נכרי וחלב נכרי, גם מי שנוהג להקל בזה בימים רגילים (ראבי"ה בשם ירושלמי שבת פ"ג).
אסור מבחינה הלכתית להפעיל או לשדר או לצפות באפליקציית 'זום' במהלך יום הכיפורים.
אסור להפעיל רמקול בבית הכנסת.
הלכות ערב יום כיפור
מותר לעשות כפרות על כרטיס האשראי או אפליקציות פייבוקס וביט, בתרומה באינטרנט דרכם. מסובבים את הכרטיס/הפלאפון על הראש ככסף, ומתכוונים על כמות התרומה באמירת הכפרות. אם נוהג כך, לא יאמר "אלו המעות ילכו לצדקה" אלא "הסכום שכיוונתי ילך לצדקה".
מצוה לטבול במעיין או במקווה ואין לברך על הטבילה. מי שאינו יכול לטבול, יתקלח במקלחת רציפה של "תשעה קבין מים" על ראשו וגופו (4 דקות בזרם בינוני), או שיטבול בבריכת שחייה (אף שהמים שאובים).
מצוות עשה לאכול כמה שיותר ביום זה, במיוחד מאכלים מענגים (יומא פא, רא"ש שם, ש"וע תרד ומשנ"ב סק"א, ולא כרמב"ם). יש שהסבירו שהתורה מבקשת להקל לנו את הצום ע"י האוכל (ב"ח תר"ד), ויש שהסבירו שהתורה באה להקשות עלינו מעט גם ביום זה (ערוה"ש תר"ד). אם אינו צמא כעת, אך שותה מים כדי שלא יצמא בעתיד - אינו מברך ברכה ראשונה על שתיה זו.
מתפללים מנחה מוקדם לפני סעודה מפסקת ובמנחה אומרים וידוי בתפילת הלחש אך לא בחזרת הש"ץ. שכח לומר הווידוי ונזכר לאחר סעודה מפסקת - יאמר וידוי כשנזכר לפני חשכה (ממשמעות הר"ן יומא פז).
המתפלל ביחיד ביום הכיפורים, אינו אומר את י"ג מידות הרחמים שבסליחות. ואם רוצה לאמרם בטעמי המקרא, רשאי.
מדליקים נרות בברכה של יום הכיפורים. יש נשים המברכות גם שהחיינו, ככתוב במחזור כפי העדה. קודם לכן יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום. האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ככתוב במחזור. הילדים מנשקים ידי ההורים לאחר הברכה (כתבי האר"י).
מתעטפים בטלית לפני השקיעה בברכה, מנהג אשכנז הקדום ללכת עם "קיטל" או בבגדי לבן כדי להדמות למלאכים וכדי להזכיר לנו את יום המיתה לעוררנו בתשובה. מנהג האשכנזים לומר "תפילה זכה" לפני כל נדרי. גברים אינם הולכים עם צבע זהב בבגדיהם (בשל עגל הזהב, שאין קטגור נעשה סנגור).
יש להשתדל לומר את "כל נדרי" טרם השקיעה. אך אם נתאחרו, יש לומר אפילו בלילה.
מותר לקרוא לאור הנר ביום הכיפורים.
הלכות הצום
ביום כיפור יש להמנע מחמשה דברים - אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, יחסי אישות.
אסור לעשות מלאכה ביום כיפור (כולל להעביר מאש לאש).
יולדת, מעוברת, וחולה - מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות ונקיון.
למתקשים לצום, מותר ללעוס מסטיק ללא טעם ביום כיפור אך ראוי להחמיר.
יש להמנע מרחיצה לשם תענוג. אך רחיצת נקיון מותרת מעיקר הדין.
רחיצת נקיון ותענוג יחד (כגון מים חמים על פנים מלוכלכות) אסורה.
כלה שהתחתנה בתוך שלושים יום לפני יום כיפור, רשאית לרחוץ את פניה כרגיל על אף הצום.
בשעת צורך מותר לנקות את הידיים באלכוג'ל, לניקוי ולא לתענוג, ואין בזה איסור סיכה או רחיצה.
מותר לברך על הבשמים (ויש מחמירים להמנע).
יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים, אך מעיקר הדין מותר. גם ילדים קטנים צריכים להמנע מנעילת סנדלי עור ביו"כ. אולם לצורך שמירה על רגליהם ממכות וקוצים וקור, מותר להם לנעור נעלי עור. נעלי עור אינם בגדר מוקצה ביום הכיפורים.
אשה שילדה בתוך שלושים יום לפני יום הכיפורים, רשאית לנעול נעלי עור.
יש להמנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום המקל בנגיעה (ללא חיבוק ונישוק) יש לו על מה לסמוך.
מותר לרחוץ ילדים קטנים ביום כיפור אם התלכלכו, במים פושרים, אך לא חמים.
ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, אך מגיל תשע יש לחנכם לצום בלילה וכמה שעות בבוקר. בנים מגיל 12 ובנות מגיל 11 בריאים המסוגלים לצום, נוהגים לצום כראוי, ויש שהקלו שיצומו צום שלם רק מגיל מצוות.
פטורים מהצום
אישה בהריון רגיל, חייבת לצום.
אישה בהריון בכל שלב שהוא, החשה כאבי ראש חזקים או שהיא מקיאה, מותרת לשתות מיד בשיעורין, ואם לא די לה בזה, מותר לה לשתות ללא הגבלה.
אישה בהריון שהחלו לה צירים סדירים או ירידת מים, תשתה ללא שיעורין, אפילו אם אין לה כאבים כלשהם. ואם מרגישה צורך גם לאכול, תאכל.
אישה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליו"כ (סופרים 72 שעות מהלידה), אסורה לצום.
אישה שילדה בקרבה של שבעה ימים ליו"כ, אם היא או רופא רוצים שתאכל ותשתה, אוכלת ושותה בשיעורין, ואם לא מספיק, אוכלת ושותה כדרכה.
אישה שעברה הפלה לאחר ארבעים יום של הריון, דינה כיולדת כנ"ל.
מניקה שחוששת שיתמעט החלב לתינוק אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין.
אחיות ורופאים במחלקות מצילות חיים, העוטים מסכות ובגדים מסורבלים הגורמים לזיעה - אם המקצועיות יורדת בשל הצום, אזי כשמרגישים חולשה או ירידה בתפקוד המקצועי, שותים לשיעורין.
חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד. אולם לא יאכלו במהלך הצום סוכריות ושאר מאכלים שהם רק לתענוג.
חולה ללא סכנה, שבצום מרגיש שאם לא יאכל יבוא לסכנת נפשות, אוכל ושותה לשיעורין.
מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח של קופסת גפרורים קטנה 30 סמ"ק, (או משקל 30 גרם לספרדים), כל 7 דקות וישתה פחות מנפח צד אחד של לחי מלאה (אצל אדם ממוצע - כחמישית כוס חד פעמית, או 40 cc), כל 7 דקות. עדיף לאכול ולשתות דברים מזינים.
בשעת דחק שהשיעורין לא מספיקים, עדיף לשתות ולאכול כנ"ל כל ארבע דקות (ושתי דקות) מאשר ברצף.
אם יש צורך רפואי לשתות בקצב גבוה אף יותר, מותר לשתות כל חמש שניות, וזה עדיף משתיה ברצף (ספרדים יכולים לסמוך על שיטה זו בשיעורין לשתיה מעיקר הדין, אם מתקשים להמתין 5-7 דקות).
לאחר שהחולה אכל או שתה, אם בוודאי אין לו צורך בעוד אכילה ושתיה כדי לצאת מסכנה, אסור לו להמשיך לאכול ולשתות, אפילו לשיעורין.
חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים בשעת צורך גדול.
חולה שאין בו סכנה חייב לצום כרגיל. זה כולל כאבי ראש רגילים, חולשה כללית וכדומה. בכל ספק, לשאול את אחד הרופאים בקהילה.
שכח וברך על מאכל, ותכף נזכר שזהו צום יום כיפור, לא יאכל. אלא יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
האוכל פת ביו"כ (בהיתר כמובן), נוטל ידיו כרגיל בחול עד הפרק, ולא רק עד קשרי האצבעות.
אסור לאדם בריא להכניס לעצמו אינפוזיה בצום, כדי להקל מעליו את קושי הצום.
האוכל ביו"כ (בהיתר כמובן), לא עושה קידוש, אך יוסיף יעלה ויבוא בברכת המזון. והוא יכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה אך אם אכל רק לשיעורין, יכול לעלות גם למפטיר ומנחה.
הלכות יום הכיפורים
בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות.
הכהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית. אם שמרו על נקיון, לא חייבים ליטול שוב במוסף. אך בתפילת נעילה נוטלים שוב בשל ההפסקה.
אנו מובטחים מד' שיום הכיפורים עצמו מכפר על השבים בתשובה, ועל כן כדאי לרכז כוחות ומאמץ בתשובת היום, גם אם זה קשה.
יש להשתדל מאד להתפלל מוסף בזמנה - לפני שעברו שש שעות. אך אם עבר הזמן, מתפללים מוסף בכל זאת.
בעת ההשתחויה במהלך סדר עבודת כהן גדול, יש להניח נייר או מגבת כדי שיחצצו בין הראש לקרקע. שטיח של ביה"כ נחשב הפסק.
במנחה מברך שוב על הטלית כשמתעטף בה (בהנחה שעברה חצי שעה מאז שפשט אותה).
מותר לדבר במהלך הצום על אכילת מאכלים בצאתו.
הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, עדיף שישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין.
המטפל בבני ביתו החולים, למשל בילדיו או באשתו, רשאי לעזוב את התפילה בבית הכנסת על מנת לסייע להם. אך ישאר בבית הכנסת לתפילת הלחש, ולקריאה בתורה. ויש אומרים שבמצב זה הוא פטור לגמרי ממניין, וישאר להתפלל בביתו.
הלכות צאת הצום
מקדשים את הלבנה אע"פ שטרם אכלנו, שכן אנו שמחים בכפרתנו.
לאחר צאת החג וההבדלה (מבדילים על נר ששבת, שהודלק לפני כניסת הצום), נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה, אפילו סמלי, ואוכלים בשמחה.
למחרת משכימים לשחרית מעט קודם הזמן הרגיל.
באדיבות הרב ברוך אפרתי, רב קהילתי באפרת, פוסק הלכה, וראש ארגון "דרך אמונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו