בית הדין לגיור סירב לגייר אישה שחלמה להיות יהודייה כל חייה, לאחר שעברה את כל המבחנים, כי גרה עם אחיה בבית. שלוש פעמים הגיעה הצעירה לגיור, ובפעם השלישית, לאחר שעברה את מבחן הידע וההלכה נשאלה עם מי את גרה, ולאחר שהודתה כי היא מתגוררת עם אחיה - ההליך נעצר והגיור נפסל. לאחר שפנתה לארגון "עיתים", שמציע הליך אלטרנטיבי, סיימה את תהליך התגיירותה.
ק' נולדה בהרצליה להורים מהגרי עבודה מתאילנד ומהפיליפינים. הוריה אמנם לא יהודים, אבל היא גדלה בישראל, בסביבה ובחברה של יהודים ובמערכת חינוך ישראלית, ולכן היא גדלה כיהודייה לכל דבר. "בבית הספר הייתי מחכה לחגים יותר מכל ילד אחר, האווירה של החגים היהודיים הייתה קסומה בעיניי, הדלקתי נרות שבת, התחפשתי בפורים, מצות בפסח. מבחינתי העובדה שלא הייתי יהודייה לפי ההלכה הייתה טכנית בלבד. בלב שלי הייתי יהודייה שלמה. הרגשתי את זה בצורה חזקה".
במהלך שירותה בצה"ל החליטה להפוך ליהודייה ולעבור גיור, אך לא הספיקה להשלים את ההליך. לאחר השחרור, מחלתו של אביה אילצה אותה לדחות את ההליך, שאותו חידשה לאחר פטירתו. לאחר שנת לימודים, שמירת מצוות ושיעורי תורה ניגשה למבחנים, אך לבסוף הודיעו לה שנכשלה בשל טעות בשאלה אחת.
ק' שבה, למדה ושיננה את חומר הלימוד אך בפעם השנייה הודיעו לה הדיינים שהיא לא תוכר כיהודייה בגלל שהגיעה ללא האישורים הנדרשים שמוכיחים שהיא משתתפת באופן קבוע בשיעורי תורה. ק' השלימה את האישורים הנדרשים והגיעה בפעם השלישית להיבחן. את מבחן הידע וההלכה היא עברה בצורה מושלמת, והייתה בטוחה שהיא תצא עם האישור עליה חלמה במשך שנים.
ואז, רגע לפני סיום ההליך הדיינים שאלו אותה היכן היא גרה. "בראשון לציון, עם אח שלי", ענתה בתמימות. התשובה שלהם הייתה מפתיעה ומרתיחה: "אנחנו לא יכולים לאשר את הגיור שלך. לפי ההלכה, לאישה אסור לגור בבית עם אח שלה, רק עם הוריה או בעלה".
ק' יצאה משם המומה. "כבר במבחן הראשון הם שאלו אותי איפה אני גרה, סיפרתי להם שאני גרה בהרצליה עם אחי והם חיזקו אותי ואמרו שאני עושה מצווה גדולה לתמוך בו כי אימא שלי נטשה אותנו כשהיינו קטנים ואבא נפטר. לא דמיינתי שזה יתהפך נגדי ויפסול את הגיור שלי".
ק' יצאה פגועה ומושפלת. "בעקבות השאלה הזאת החלטתי לעזוב את הבית. עברתי לעיר אחרת, שם אין לי חברים או משפחה. נכנסתי לדיכאון, הרגשתי דחויה ומרוחקת מהדת שאני כל כך אוהבת". חברותיה עודדו אותה לא לוותר והציעו לה לגשת לתהליך הגיור של ארגון "עיתים".
"ניגשתי למבחנים והתהליך היה מהיר, נגיש, שקוף ויעיל. בסוף המבחן והראיון שעשיתי מול הרבנים הם אמרו "אנחנו לא מבינים איך יכול להיות שלא עברת את המבחן ברבנות. יצאתי משם עם אישור הגיור ביד. הרגשתי אושר מהול בטעם מר. כאילו התקבלתי להיות יהודייה אבל לא עד הסוף. אני שמחה שהאופציה הזאת הייתה פתוחה בפניי ואפשרה לי לסיים את התהליך אבל הכאב וההשפלה ותחושת חוסר השייכות זה משהו שנצרב בי עמוק. הרבנים שפסלו אותי לא התנהגו בצורה שמייצגת את הדת בעיניי".
"לא יעלה על הדעת שאשה החיה בישראל כיהודייה, תסורב להתגייר רק משום שהיא גרה עם אחיה לאחר שאביהם נפטר", זועם הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר "עיתים", "מדובר בעדות נוספת לעוול שגורמת מדיניות מערך הגיור, המקשה על מתגיירים גם כאשר הם עומדים בכל הדרישות ההלכתיות. בכדי למנוע עוולות נוספות, ולספק מענה למאות אלפי הישראלים החפצים להתגייר ואינם יכולים לעשות זאת, שומה על מערך הגיור לשנות בדחיפות את מדיניותו, ולקרב את המתגיירים בהתאם לדרישות ההלכה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו