"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כוכבת "חתונמי" יורה לכל הכיוונים: "זה לא עוד פוסט חילוני מתנשא"

מאי שכטר פרסמה מסר חריף נגד החרדים ברקע חוק הגיוס • היא דרשה שותפות אמיתית במקום "מותרות" וזעמה על השוואת הגיוס לשואה

0השמעה
מאי שכטר , צילום מסך, קשת 12
מאי שכטר. צילום: צילום מסך, קשת 12

מאי שכטר, הכוכבת הידועה מהריאליטי "חתונמי", בחרה אמש (חמישי) לשתף את עשרות אלפי עוקביה באינסטגרם בסטורי כואב שלא הותיר מקום לספק באשר לתחושותיה, על רקע חוק הגיוס והמתח שהגיע לשיאו בין החרדים לחילונים.

כזכור, יו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, הטיל פצצה פוליטית כשהבהיר כי אם חוק הגיוס לא יותיר את החרדים מחוץ לצבא, "זו תהיה מדינה בלי חרדים". המסר היה חד-משמעי: החרדים לא ישנו את אורח חייהם עבור הצבא או המלחמה, והוא אף רמז על עזיבת הארץ כאפשרות.

הפוסט של שכטר, אינסטגרם, צילום: אינסטגרם

"אני כותבת את המילים האלה לא מתוך שנאה אלא מתוך דאגה אמיתית. מתוך כאב. מתוך רצון שדברים ישתנו", כתבה מאי בפתיח הסטורי והבהירה מיד: "אבל אני נאיבית". היא הוסיפה וכתבה כי "אנו נמצאים ברגע מסוכן. מסוכן יותר מהפגנות, יותר מוויכוחים פוליטיים. רגע שבו חלק מהציבור ובעיקר הקיצוניים שבקרב ההנהגה החרדית מתנער מהמדינה ומהאחריות כלפיה".

מאי התייחסה ישירות לאמירה שיוחסה לרב אחר לפיה ניסיון לגייס חרדים הוא "הפתרון הסופי של 2024". היא הדגישה כי אותו רב "לא השווה את החיילים לנאצים, אבל כן השווה את המגמה הציבורית והמשפטית של ניסיון לשלב את החרדים בנטל לשואה", אמירה שזעזעה אותה. על כך הוסיפה וכתבה: "באמת? לרצות שתצאו לעבוד, שתשמרו על עצמכם, שתעזרו לנו להחזיק את המדינה - זו שואה? לשלוח חיילים להגן עליכם בזמן שאתם לומדים זו 'השמדה'? אנחנו מתפללים יחד, יהודים יחד, חיים באותה מדינה ואתם רואים בנו אויב? ואנחנו בכם?".

משה יחזקאל ומאי שכטר בהיריון עם עדי, צילום: ללא קרדיט

היא המשיכה במסר חד וחף מפשרות כשניסתה להלך בין הטיפות: "בלי יהדות אין לנו מדינה, אבל גם בלי מדינה לא תהיה פה יהדות. אם לא יישארו פה חיילים שישמרו על הגבולות, לא יישארו גם קרקעות להתפלל עליהן. אם רק חלק מהציבור יעבוד, יפרנס, יילך למילואים ויאבד בריאות פיזית ונפשית, המדינה הזו לא תשרוד".

מאי גם הוכיחה את הציבור שלה עצמו: "וכן, צריך גם לומר את האמת לציבור שלי: גם אצלנו יש אמירות קשות, זלזול, בורות. גם אנחנו לפעמים מתנשאים. לועגים, מתייגים את כל החרדים כאילו כולם אותו הדבר. לא כולם משתמטים, לא כולם שונאים את צה"ל, לא כולם בוחרים באי-עשייה". היא הוסיפה והדגישה כי "צריך להפסיק לדבר רק על כפייה חילונית. אף אחד לא רוצה לפגוע בלימוד התורה, אבל התורה לא ניתנה כדי להתחבא מאחריות".

מאי שכטר, צילום: לירון סער

לבסוף ביקשה לנסות ולהציע פשרה בתוך המציאות הקשה והטעונה: "המציאות כואבת. התביעה היא שנוותר לכם על הגיוס, על העבודה, על הכלכלה. לא מבקשת שכולם יתגייסו, לא מבקשת לבטל את עולם התורה, אבל כן מצפה לרוב ברור שיתגייס, יתאמץ, כי אם אתם לא נלחמים איתנו, אתם נלחמים נגדנו. וכשזה קורה, אין לא מדינה ולא תורה. רק פירוק. רק שנאה. רק חורבן".

שכטר ביקשה שדבריה לא ייתפסו כ"עוד פוסט חילוני מתנשא" וטענה שהיא כותבת זאת גם על עצמה: "גם אני צריכה ללמוד להקשיב, להבין את הפחד החרדי מפני אובדן הזהות ולעשות מקום, אבל אין הקשבה בלי גבול. אם הציבור החרדי לא יתעורר, לא ידרוש ממנהיגיו להתמתן, לא יתחיל לקחת חלק, הוא יאבד לא רק את הפריווילגיות אלא את השותפות. את האמון. את האפשרות לחיות פה יחד". את דבריה חתמה בהצהרה: "שותפות אמיתית זה לא מותרות! זו ההתחייבות הכי בסיסית של עם אחד".

הפוסט של שכטר, אינסטגרם,
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר