מחקר חדש שנערך על הקהילה החרדית בישראל מצא דרך לשלב את הצורך בחשמל כשר בשבת - חשמל שלא מיוצר על ידי יהודים אלא באופן עצמאי על ידי גנרטורים - לבין הצורך המערכתי של ישראל לעבור לחשמל ירוק.
הבעיה הקיימת: גנרטורים מזהמים ויקרים
על פי גישה הלכתית מחמירה, יש להימנע משימוש בחשמל אשר יוצר על ידי מערכות שמופעלות בשבתות. לפיכך, קהילות רבות - בעיקר בציבור הליטאי - עברו במהלך השנים לשימוש בגנרטורים הממוקמים בתוך או בסמוך לשכונות המגורים, ומספקים חשמל שאינו נוגע לרשת הארצית.
פתרון זה צמח מלמטה: עמותות, קהילות וועדים שכונתיים התארגנו בעצמם, מימנו את הציוד, הקימו מערכות וחילקו חשמל לדיירים לפי תעריפים משתנים. בעוד שלכאורה מדובר ביוזמה קהילתית חיובית, בפועל התפתחה מערכת אנרגיה מקבילה, בלתי מפוקחת, מזהמת, עתירת סיכונים ובעיקר - יקרה מאוד לצרכנים.
גנרטורים הפועלים בדיזל או בנפט מזהמים את האוויר, גורמים למטרדי רעש כבדים, חושפים את הציבור לסכנות בטיחותיות, ולעיתים מותקנים בניגוד לחוק במרחב הציבורי או הפרטי, תוך חיבורים מאולתרים, כבלים פרושים בין בניינים ותחזוקה בלתי סדירה.
הפתרון החדשני: אגירת אנרגיה ירוקה
לאור המציאות הנוכחית - יקרה לצרכנים החרדיים ועתירה בזיהום כבד של הסביבה - מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בחן מודל שיספק "חשמל כשר" לציבור החרדי בימי שבת באמצעות אגירת אנרגיה במשך ימי החול.
החוקרים מצאו כי חלופת החשמל הכשר המיוצר על ידי אנרגיות ירוקות כמו אנרגיית השמש תתקבל היטב וברצון על ידי הציבור החרדי, במידה ותעוגן הלכתית ותהיה מוסכמת על רבני הקהילה. הטכנולוגיה החדשה תהווה פתרון אמין ובמחיר נמוך מצריכת גנרטור הנמצא כיום בשימוש, שאינו מרעיש או מזהם בצורה ישירה.
אלא שהטמעת החלופה הירוקה בקרב האוכלוסייה החרדית יכולה גם להוות אבן דרך לאימוץ הפתרון בצורה נרחבת יותר על ידי כלל האוכלוסייה בישראל.
המחקר ותוצאותיו
ד"ר תהילה קלעג'י, ד"ר חן כהן והדוקטורנט מתן שטרית מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהמחלקה לניהול ומדיניות ציבורית, ערכו מחקר בקרב הציבור החרדי כדי לבדוק כיצד ניתן להוביל תהליך במסגרתו ציבור זה יעבור לחשמל ירוק. "מאחר ואוכלוסייה זו מאופיינת בהומוגניות קהילתית ובקבלת סמכות ההנהגה התורנית - מאפיינים שתורמים להנעת תהליכי מדיניות בקהילה - החלטנו להתמקד בסוגיה רלוונטית עבורה", מסבירה ד"ר קלעג'י.
המשתתפים נחקרו בנוגע למקורות החשמל בהם הם עושים שימוש, שיקוליהם הכלכליים, עמדותיהם לגבי פתרונות חלופיים, רמת האמון שלהם ברשויות, וכן תפיסותיהם ההלכתיות והחברתיות על צריכת חשמל בשבת. בנוסף, נעשתה סקירה הלכתית מקיפה על ידי הרב ישראל פיוריטי, ותקיים ראיון מקיף עם הרב בנימין חותה, מגדולי הפוסקים בחברה החרדית הספרדית, במטרה להבין התכנות הלכתית ופרקטית לחלופה החשמלית המוצעת.
התוצאות, שהתבססו על שיחות עומק עם מנהיגים חרדיים וכן שיחות עם קבוצות מייצגות של גברים חרדיים מאזורי המגורים המרכזיים של קהילה זו, הראו כי הסברה של יתרונות החשמל הירוק תוך מעורבות הרשויות החרדיות המקומיות ומנהיגי הקהילות יחד עם תמיכה של פוסקי ההלכה, יאפשר להעביר בקלות את הציבור החרדי לייצור חשמל ירוק לשבתות במקום צורת החשמל המזוהמת שקיימת כיום.
"ממצאי המחקר מעידים על בשלותה של הקהילה החרדית לשתף פעולה ולהניע מהלכים לתועלת השמירה על הסביבה. זוהי בשורה חשובת לקהילה, לכלל הציבור ולמהלכים סביבתיים נוספים", טוענת ד"ר חן כהן. החוקרת ציינה כי מתקן לאגירת אנרגיה שיאפשר אספקת "חשמל כשר" בשבת לציבור החרדי נמצא בשלבי הקמה בבני ברק.
יישום מעשי ומשמעות רחבה
"הפלטפורמה המוצעת לאוכלוסייה החרדית כוללת ייצור ואגירת אנרגיה ברמת השכונה, ברמת הבניין ואף ברמת הדירה הבודדת", הסביר מתן שטרית, "היא עשויה לשמש אבן דרך לאימוץ הפתרון על ידי כלל האוכלוסייה, תוך קידום ביטחון אנרגטי משמעותי למדינת ישראל והוזלת תעריפי החשמל למשקי הבית באמצעות שימוש בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות".
"החיבור בין עולמות הדעת של ההלכה, הקהילה והטכנולוגיה - הוא המפתח לא רק להצלחת המהלך הנוכחי, אלא גם לבניית תשתית אמון לקידום חדשנות בשירותים ציבוריים נוספים", מסכמת ד"ר קלעג'י.
המחקר נתמך בידי קרן המדען הראשי של משרד האנרגיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו