קבוצה דו-מפלגתית של סנטורים בארצות הברית נאבקת להקל על יהודים להשיב לעצמם יצירות אמנות שנגנבו על ידי הנאצים במהלך השואה. הם מבקשים לתקן ליקויים בחוק השבת האמנות המוחרמת של השואה המקורי משנת 2016.
רקע החקיקה
החוק המקורי מאפשר לניצולי שואה ויורשיהם לפנות לבתי המשפט האמריקנים על מנת להשיב יצירות אמנות שנגנבו מהם. אולם החקיקה החדשה באה לפתור בעיות שהתגלו ביישום החוק הקיים.
"יצירות האמנות שנכרכו שלא כדין מידיים יהודיות במהלך השואה מעידות על תקופה בהיסטוריה שבה הרוע שלט והצד הכי גרוע של האנושות בא לידי ביטוי", הסביר הסנטור ג'ון קורנין מטקסס, המוביל את היוזמה.
השינויים המוצעים
החקיקה החדשה כוללת מספר שינויים מהותיים:
ביטול תאריך התפוגה: החוק המקורי היה אמור לפוג ב-31 בדצמבר 2026. החקיקה החדשה מבטלת מגבלת זמן זו.
חיזוק ההגנה על התובעים: החוק יקשה על מחזיקי יצירות האמנות כיום להשתמש בפרצות משפטיות ובטקטיקות עיכוב כדי להימנע מהשבת היצירות לבעליהן החוקיים.
התמודדות עם בעיות יישום: החוק המקורי קבע מגבלת תביעה של שש שנים מהרגע שבו הבעלים מגלים את מיקום היצירה. עם זאת, מוזיאונים ומוסדות רבים בחרו להילחם במקום להחזיר את היצירות, בתקווה לגמור את הזמן הקצוב. בנוסף, שופטים מסוימים פירשו את החוק באופן צר, מה שהקשה על התובעים.
היקף הבעיה
הסנטורים מעריכים כי למעלה מ-100,000 יצירות אמנות עדיין לא הוחזרו לבעליהן או ליורשיהן. המספר המדהים הזה מעיד על ממדי הבעיה ועל הצורך בחקיקה מחוזקת.
הסנטור פטרמן הדגיש את החשיבות המוסרית של היוזמה: "80 שנה אחרי השואה, יש לנו אחריות מוסרית לעשות צדק עם קורבנות הזוועות הללו ומשפחותיהם". הסנטור טיליס הוסיף כי החקיקה "מסייעת לתקן עוול היסטורי שבוצע באחד הפרקים החשוכים ביותר בהיסטוריה".
יואל גרינברג, נשיא ארגון "אמנות אפר" הפועל לסיוע למשפחות בהשבת אמנות שנבזזה, בירך על החקיקה החדשה. לדבריו, החוק החדש "מחדש ומחזק" את החקיקה הקיימת על ידי "סגירת פרצות קריטיות וטיפול בפגמים מרכזיים".
גרינברג הדגיש גם את האחריות המוסרית: "כל מוזיאון שמחזיק במודע ביצירות גנובות הוא שותף להנצחת חוסר הצדק כלפי קורבנות השואה. יש לנו חובה מוסרית ומשפטית לתקן עוולות אלו ולוודא שפשעי השואה לא ייסלחו ולא יישכחו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו