השבוע יציינו מאות אלפים בעם ישראל את ל"ג בעומר. על פי המסורת, רשב"י הלך לעולמו ביום הזה, כאשר לפני כן הוא גילה לתלמידיו את תורת הסוד - הקבלה.
תורת הקבלה מהווה עד היום את אחד הנדבכים המרכזיים בלימוד התורה של כל הזרמים השונים בעם ישראל. אחד הביטויים המשמעותיים ביותר של ל"ג בעומר הוא העלייה של מאות אלפים למירון לחגוג במקום שעל פי המסורת נקבר בו הרשב"י. בדקנו - מה הבסיס לעלייה הזו ומה המשמעות של החגיגה דווקא ביום בו רשב"י הלך לעולמו?
הרב דוד דודקביץ', רב היישוב יצהר וראש ישיבת רועה ישראל, הסביר ביחס לעלייה כי עיקרה היא התחברות אל תורתו של הצדיק, בעיקר ביום בו הוא עלה לגנזי מרומים.
לדבריו, מדובר במנהג עתיק וקדום מאוד בעם ישראל: "חז"ל מספרים לנו שכבר בזמן המדבר, בעת שמשה רבנו שולח את המרגלים לארץ, מחליט כלב בן יפונה לעלות לקברי האבות במערת המכפלה, וזאת כדי להינצל מהתכנון של המרגלים להוציא את דיבת הארץ.
"כלב בן יפונה הולך למערת המכפלה כדי לחבר את עצמו למבט הגדול של האבות, לאהבה הרבה שלהם לארץ ישראל. התפילה של כלב בן יפונה, היא עיסוק שלו להשתייך לרוח הגדולה שלהם. באותו אופן נהגו בעם ישראל לאורך כל הדורות".
הרב דודקביץ' הוסיף ואמר כי "בתקופה ההיא ארץ ישראל הייתה חרבה והרוח של העם הייתה נמוכה ושפופה. לכן כדי לרומם את הרוח וכדי לחזק את העם החליט רשב"י לחשוף את תורת הסוד.
"הוא קבע שבאופן הזה עם ישראל יוכל לצלוח בצורה טובה יותר את הגלות, תוך עמידה במבחנים הקשים הצפויים לו. לכן העלייה היא ביטוי לרצון הציבור להתקשר לרוח הגדולה שחשף רבי שמעון בר יוחאי. מבחינה זו אנשים שואבים מהמעמד הזה כוח כדי להוסיף לעשות טוב בפן האישי ובפן הלאומי", מסכם הרב.
הרב שלמה הכט, מרבני בית הלל, מסביר כי מנהגי עלייה לקברי גדולי ישראל הנם עתיקים מאוד ואפילו במצרים בתקופת הרמב"ם התופעה הייתה מוכרת, ולמרות הרציונליזם שלו הוא לא מחה נגדה והניח לציבור לנהוג כך.
"המנהג לעלות לציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון התעצם בתקופת האר"י. האר"י ותלמידיו נהגו לעלות למירון ביום פטירתו של רשב"י ולמדו שם קבלה, גם הציבור היהודי הספרדי שחי בארץ נהג כך. מאוחר יותר, עם עליית החסידים בארץ, הם גם הצטרפו לעליות כיוון שהחסידות גם כן מושתתת על תורת הקבלה.
"בכל מקרה, כל עוד שהעלייה מהווה חיבור לתורת הצדיק והיא מהווה דחיפה לעשיית טוב, הרי שמדובר בדבר ראוי ונכון. הבעיה היא שעם השנים נכנס לעניין כסף, המצב הזה בעייתי וגורם לקלקולים הקשורים לדרך לעשות רווחים קלים. בעיה נוספת היא שבמקום להתפלל לקדוש ברוך הוא, מתחילים לחשוב שמי שעוזר זה הצדיק עצמו ואז מתפללים אליו ולא לבורא העולם. זה בוודאי קלקול גדול".
הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, מספר כי בעבר הוא בעצמו היה מסויג מהעלייה למירון בל"ג בעומר, אך כיום הוא מחכה לאירוע כל שנה ולא מוכן לוותר עליו. "בתחילה למדתי את תורת הקבלה של רבי שמעון בר יוחאי אך לא הבנתי מה העניין לעלות אל הציון שלו והייתי מסויג מכך. אבל בשנה אחת הייתי במקום וחוויתי את העוצמות הרוחניות הגדולות שיש בו, שהן הרבה יותר משמעותיות מכל חוויה רוחנית שאדם יכול לחוות במזרח הרחוק.
"הסיבה היא שכמו שיש עבודת ה' דרך לימוד תורה, כך יש חיבור רוחני נוסף על ידי התקרבות אל הציון של הרב. גם למגע הפיזי יש השפעה שמחברת תודעתית את האדם לתורתו של הצדיק הקבור במקום.
"לכן אני רוצה להגיד למי שלא עולים: אל תזלזלו באלו שכן מגיעים לציון ושמחים, זו מסורת עתיקה מאוד בעם ישראל לעלות לקברי גדולי האומה ומי שמגיע עם ענווה להילולא יחווה חוויה רוחנית גדולה".
הרב אליהו ציין גם את חשיבות תורתו של הרשב"י כשומר גחלת החיים של עם ישראל. "רבי שמעון בר יוחאי היה בתקופת החורבן והיה צורך לשמר את התכנים שעם ישראל עלול לשכוח, תכנים שעוסקים במשמעות של עצמאות עם ישראל ועוד. לכן הוא שיקע בספר הזוהר את כל התורה הזו כדי שתישמר ובעתיד עם ישראל יצמח ממנה מחדש. מבחינה זו ספר הזוהר בעצמו ממשיל את המעשה של רשב"י לתיבת נח. כמו שנח שימר בתיבה את גחלת החיים של העולם כולו ואיתה הוא החל להחיות את העולם שוב, כך ספר הזוהר משמר את תכני העומק של עם ישראל וכשהזמן מגיע אז פותחים את תיבת נח הזו להחיות את עם ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו