מעריב לנוער שלום . צילום: קוקו

פסק דין תקדימי: ביהמ"ש אסר על קבורה נפרדת לעולים - חברה קדישא תפצה במיליונים

במשך שנים קברו בפתח תקווה את יוצאי ברה"מ בחלקה נפרדת • כעת, במסגרת תביעה ייצוגית, קבעה השופטת שמדובר בפרקטיקה פסולה מן היסוד וחייבה את הנתבעים בפיצוי ענק • פעולה שכזו, קבעה, הינה "פגיעה בכבוד האדם ויוצרת בידול הפוגע קשות במשפחות הנפטרים" • אלקס ריף מנכ"לית עמותת לובי המיליון: "חבל שבישראל דרוש גורם חיצוני כדי לחייב את הממסד הרבני לאמץ פסיקות שיוצרות תחושת שוויון ושייכות לכולם"

[object Object]

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע תקדים משפטי חשוב שבו קבע כי חל איסור על קבורה נפרדת של אוכלוסיות שונות בבתי עלמין. בפסק דין מקיף, במסגרת תביעה ייצוגית, חייבה השופטת חנה קיציס את חברא קדישא פתח תקווה לשלם פיצויים בסך 4.3 מיליון שקלים בגין אפליית עולים מברית המועצות לשעבר.

ההספדים באזכרתו של ארנון זמורה ז״ל (ארכיון) // באדיבות המשפחה

"קיומה של חלקה נפרדת לנפטרים יהודים בני עדה/מגזר מסוים, המתבצעת מכל סיבה שהיא, מהווה אפליה על רקע מוצאו של הנפטר, פגיעה בכבוד האדם ומעבר לכך יוצרת בידול הפוגע קשות במשפחות הנפטרים", הבהירה השופטת.

תחושות של הדרה וניכור

התביעה הוגשה בנובמבר 2016 על ידי אריק אברוקין וניקי זינצ'נקו, שקרובי משפחתם נקברו בחלקות נפרדות בבתי העלמין סגולה וירקון בפתח תקווה. התובעים טענו כי חברא קדישא פתח תקווה נקטה במדיניות מפלה כלפי עולים מברית המועצות לשעבר בין השנים 2004-2016, בכך שהקצתה להם חלקות קבורה נפרדות.התביעה הוגשה בליווי עו״ד נועה מלצר צ׳רנוברודה, מנהלת הקליניקה לתובענות ייצוגיות באוניברסיטת תל אביב, עו"ד שירה לוקסנבורג וד״ר שי נ. לביא, המנחה האקדמי של הקליניקה.

לטענתם, מדיניות זו יצרה תחושות של הדרה וניכור, ופגעה בכבודם של הנפטרים ומשפחותיהם. חברא קדישא טענה מנגד כי ההפרדה נבעה מסיבות הלכתיות, בעיקר בשל המנהג של חלק מיוצאי ברית המועצות לחקוק תמונות על המצבות, דבר שלטענתם אסור על פי ההלכה היהודית. התביעה ביקשה לא רק פיצוי כספי, אלא גם צווים שיאסרו על המשך מדיניות זו בעתיד.

הלוויה צבאית (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: אורן בן חקון

ביוני 2016, מספר חודשים לפני הגשת התביעה, הנתבעת ביטלה את מדיניות הקבורה בחלקות ייעודיות והחלקות הנדונות הפכו לחלקות רגילות, בהן נקברים נפטרים מכל התפוצות. כחצי שנה לאחר הגשת התביעה, אימצה חברא קדישא מדיניות קבורה חדשה. על פי המדיניות החדשה, כלל משפחות הנפטרים נדרשות לציין בטופס הזמנת הקבורה האם הן מעוניינות לקבור את המנוח בחלקה חדשה בבית העלמין ירקון, שהיא חלקה ייעודית המאפשרת חקיקת תמונות, או שהן מעוניינות בקבורה בחלקה "רגילה" שבה אסורה הצגת תמונה.

הפרדה מודעת מתוך גישה פטרונית, אך לא גזענית

השופטת הבהירה כי מדובר בהפרדה מודעת, ואף מתוך גישה פטרונית, אך לא ממניעים פסולים או גזענית. כלומר, שמדובר בהחלטה שתוצאותיה הפליה אסורה וחל איסור חמור על קיומה.

סוגיה מרכזית בפסק הדין נגעה לטענה של חברא קדישא, לפיה ההפרדה נבעה מהרצון למנוע חקיקת תמונות על מצבות, דבר האסור לדבריהם על פי ההלכה. בית המשפט דחה טענה זו, תוך ציטוט מעדותו של הרב מיכה הלוי, הרב הראשי לפתח תקווה.

חברה קדישא, צילום: צילום: יוסי זליגר (ארכיון)

"אם משפחת הנפטר עומדת על הצגת תמונת הנפטר על גבי המצבה אין למנוע מהם לעשות כן 'מפני דרכי שלום'. לרוב משפחות הנפטרים כלל לא אכפת שיקירם יקבר ליד מצבות עם תמונות. במצב נתון שבו קיימת תמונה על המצבה אין 'פגיעה סביבתית' במשפחות נפטרים אחרים הקבורים בסמוך, וניתן להתפלל במקום ובלבד שיתעלם מהתמונה", קבע הרב הלוי. השופטת קיציס הדגישה, לפיכך, כי חברא קדישא לא הצליחה להוכיח שההפרדה נבעה מ"פרקטיקה המבוססת על חיוב דתי המצוי בליבה ההלכתית".

פסק הדין התקדימי מחיל את חוק איסור הפליה על שירותי קבורה, בקובעו כי אלה נכללים תחת ההגדרה של "שירותי תרבות" בחוק. השופטת נימקה: "שירותי קבורה קשורים באופן הדוק יותר להיבטים תרבותיים של החברה. המונח 'תרבות' הוא רחב דיו מבחינה לשונית כדי לכלול בתוכו גם שירותי קבורה, שכן אלה משקפים ערכים, מנהגים, אמונות ומסורות של החברה".

ביטוי תרבותי מובהק

"טקסי קבורה ומנהגי אבלות מהווים ביטוי תרבותי מובהק, המשקף את יחסה של החברה למוות, לחיים ולכבוד האדם. הם מהווים חלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית של כל קהילה. גם אנשים שאינם דתיים או אינם מאמינים מוצאים חשיבות רבה בקיום טקסי קבורה וזיכרון ואין לפגום באפשרותם לעשות כן", ציינה השופטת.

בהלוויה בבית העלמין. "מלווים את המשפחות", צילום: נעמה שטרן

הפיצוי שנפסק יחולק בין כ-7,000 בני משפחה של כ-1,200 נפטרים שנקברו בחלקות הנפרדות, כאשר כל בן משפחה זכאי לפיצוי של עד 1,200 ש"ח. בנוסף, בית המשפט חייב את מנהלי חברא קדישא באחריות אישית לתשלום מחצית מסכום הפיצויים.

אלקס ריף מנכ"לית עמותת לובי המיליון, מסרה כי "חבל שבישראל 2024 דרוש גורם חיצוני כדי לחייב את הממסד הרבני לאמץ פסיקות שיוצרות תחושת שוויון ושייכות לכולם. בית המשפט המחוזי בלוד הבהיר לחברא קדישא כי בחירה במתווה הלכתי פוגעני ומפלה, כשיש אפשרות לפתרון הלכתי אלטרנטיבי שוויוני ומכבד, היא אפליה אסורה שמחייבת פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה למשפחות הנפטרים".

"אנו מקדמים הצעת חוק שתאפשר למשפחות נפגעי פעולות איבה מ'זרע ישראל' לקבור את יקיריהם בבית עלמין יהודי ללא הפרדה ניכרת, בדומה לקבורה הצבאית - אנו נאלצים לייצר גורמים חיצוניים כמו הצעת חוק שילחצו על הרבנות לאמץ אלטרנטיבה הלכתית שוויונית ומכבדת וזאת אחרי סירוב של הרבנות להיפגש ולדון איתנו על הנושא", הוסיפה עוד ריף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו