רבים מגדירים את הטבח שהתרחש בעוטף עזה לפני יותר משלושה חודשים כשואה. לרגל יום הזיכרון הבינלאומי שורדי שואה ממלחמת העולם השנייה שנפגעו פיזית ונפשית בזוועות 7 באוקטובר, מעבירים מסר חד וברור לעולם.
עבור רבים מהם שעדיין חיים, הזוועות שהתחוללו בשבת השחורה ושפתחו את מלחמת חרבות ברזל הן תזכורת לתופת שחוו לפני 80 שנה. הם מספרים כי הם חיים את טראומות העבר מחדש. יש שורדי שואה שחוו אובדן אישי במלחמה, וחלקם אף חוו פגיעה נפשית.
"חזרתי 82 שנה אחורה"
בסרט שהפיקה הקרן לרווחת נפגעי השואה, ארבעה מהם מספרים על התחושות ועל המחשבות בימים אלו. המסר העיקרי העולה מדבריהם הוא שההבטחה "לא עוד" שניתנה לעם היהודי הופרה ב־7 באוקטובר - והעולם שתק, וממשיך לשתוק גם עכשיו.
הדוברים בסרטון הם רות הרן, שורדת שואה מבארי, שבנה אבשלום נרצח ב־7 באוקטובר ושקרובי משפחתה מוחזקים בשבי בעזה; נפתלי פירסט, שורד שואה מחיפה שנכדתו, בן זוגה ובנם התחבאו בממ"ד במשך שעות ארוכות, חולצו בידי צה"ל ובמזל הצליחו לשרוד את היום הנורא ההוא, אך הוריו של בן הזוג נטבחו; שמיל ברקו, שורד שואה מאשקלון, שביתו נפגע משמעותית בתחילת המלחמה מטיל שנורה מעזה; ודן בר־משה, שורד שואה מאזור, שחווה קושי נפשי רב וחי את הטראומה ואת החרדה של השואה בכל יום מחדש.
"רוב הבתים היו הרוסים. רצחו את הבן שלי. יש לי חור בלב וגעגועים לבני", מספרת הרן בסרטון. "עמדתי על המדרגות ולא היה לי לאן ללכת". וברקו מעיד כי הוא "חוזר 82 שנה אחורה, אל מה שעברתי בילדות בזמן השואה. כשהורגים יהודים כל העולם סותם את האוזניים, אבל כשעם ישראל נלחם על חייו - כל העולם מעביר עלינו ביקורת".
מנכ"לית הקרן לרווחת נפגעי השואה, אתי פרחי: "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מאפשר להדגיש את החשיבות שבמשימה הקריטית - לאפשר לשורדי השואה להזדקן בכבוד. השנה זו גם תזכורת לעולם שהאו"ם, שהתחייב לפעול ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע מעשי אנטישמיות, נכשל במשימתו ב־7 באוקטובר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו