סגירת מעגל מרגשת: ספר תורה שהוחבא בעליית גג בבית כנסת בפולין בתקופת השואה נתרם ל"יד ושם"

הספר, שהוסתר בבית כנסת שהוצת בליל הבדולח, יוכנס לארון הקודש במוסד הרשמי להנצחת זכר השואה בישראל • התורמים הם משפחת גרבוביץ, שמצאו אותו ושמרו עליו במשך שנים: "לאחר פטירתו של אבי ולפני פטירתו של אחי, החלטנו שזה המקום הנכון עבורו, פה הוא גם ישמש את הציבור וגם ישמר את סיפורו של אבא ואת זכרה של משפחתו שנרצחה״, מספרת בהתרגשות רחל חסידוב, בתו של גרבוביץ

ספר התורה שנתרם באדיבות משפחת גרבוביץ . צילום: באדיבות יד ושם

ספר תורה שהוסתר בבית כנסת שהוצת בליל הבדולח, בזמן הפוגרום ביהודים בשנת 1938, יוכנס מחר (חמישי) לארון הקודש בבית הכנסת ב"יד ושם" במסגרת כינוס מועצת הרבנות הראשית לישראל לציון יום הקדיש הכללי.

מדליקים אור בבית הכנסת לזכר ליל הבדולח // תנועת הקיבוץ הדתי

האירוע יתקיים בנוכחות הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב דוד לאו, יו"ר מועצת "יד ושם" הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר "יד ושם" דני דיין ומשפחתו של שורד השואה חיים טוביה גרבוביץ ז"ל, שהעלה את ספר התורה לארץ ישראל וילדיו תרמו אותו למען הדורות הבאים. במהלך האירוע תיאמר תפילה מיוחדת לשלום החטופים וחזרתם ארצה, ולהצלחתם ושלומם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון.

״אנו מודים לבני משפחת גרבוביץ שתרמו את ספר התורה לבית הכנסת של "יד ושם", כאן הוא ישמר לדורות הבאים וישמש את באי בית הכנסת״, אומר דיין. ״כל פריט שנמסר אלינו, לא רק שמספר את סיפורו האישי של המוסר, של משפחתו או של קהילתו, אלא גם משלים עוד חתיכה בפאזל הנרחב של קורות העם היהודי בתקופת השואה״.

האחים רחל חסידוב ומרדכי גרבוביץ, צילום: האחים רחל חסידוב ומרדכי גרבוביץ

חיים טוביה גרבוביץ נולד בעיירה קולנו, במחוז ביאליסטוק בפולין. לאחר פלישת הרוסים לעיירה, גרבוביץ נלקח עם שאר צעירי העיירה לעבודות כפייה בסיביר וכך שרד - היחיד מכל משפחתו. בתום המלחמה הוא שוחרר, ובדרכו לעיירתו בפולין שמע על האסון שאירע וכן על גורל הוריו ושמונה אחיותיו. כשהגיע לעיירה גילה כי בית המשפחה נלקח על ידי פולנים, ואחד ממכרי המשפחה התריע בפניו שכדאי לו לעזוב את המקום לבל ירצח.

בלית ברירה, גרבוביץ עזב את העיירה ונדד בחיפוש אחר יהודים נוספים ואחר מקור פרנסה. בכפר קטן בו התיישב הכיר את שפרינצה (שפרה) שטיינוורצל והשניים נישאו. לזוג נולדו שלושה ילדים: מרדכי, משה, והינדה-רחל. בשלב זה ביקש הזוג לעלות לארץ ישראל, אך לא קיבל אישור בשל הפיכתה של פולין לקומוניסטית.

בית הכנסת בפאסנאן שטראסה בברלין,מאורעות ליל הבדולח. 1938, צילום: וקיפדיה

בשנת 1947 עברה המשפחה להתגורר בעיר וולבז'יך בפולין, שטרם המלחמה הייתה חלק מגרמניה. לאחר שיפוץ בית כנסת בעיר שנשרף על ידי הגרמנים בליל הבדולח, חזרו היהודים שנותרו במקום להתפלל בו, ביניהם גרבוביץ ובניו. באחד הימים, שיחקו הילדים בעליית הגג במקום, אז הבחין בנו של חיים, מרדכי, בגומחה בקיר, ומתוך סקרנות השתחל למקום ומצא חלקי ספרי תורה, סידורי תפילה, טליתות ותפילין.

הוא קרא לאחיו משה והם רצו מייד אל אביהם וסיפרו לו את שמצאו. גרבוביץ עלה לעליית הגג ונדהם. הוא הוריד את הטלית שעטפה אותו, עטף את ספר התורה והדפים הבודדים ובאותו יום נשבע שיעלה את ספר התורה לארץ ישראל. ב-1956 הותר למשפחה לעזוב את פולין ולעלות לישראל, וכך עלה ספר התורה לארץ יחד עם המשפחה. בארץ הזמין גרבוביץ שני מעילים לספר תורה כמנהג האשכנזים, ועליהם נרקמו שמות בני משפחתו שנספו בשואה- אחיותיו והוריו.

ספר תורה ששרד את ליל הבדולח (ארכיון), צילום: באדיבות "יד ושם"

״ספר התורה ליווה את אבי בכל בית כנסת בו נהג להתפלל״, מספרת רחל חסידוב, בתו של גרבוביץ. ״עבורנו היום זו סגירת מעגל, כשאותו ספר תורה שאחיי מצאו בבית כנסת בפולין, והוא בעצם ניצול שואה בעצמו, ייכנס לארון הקודש בבית הכנסת של 'יד ושם'״, אומרת חסידוב, ומוסיפה: ״לאחר פטירתו של אבי ולפני פטירתו של אחי, החלטנו ש'יד ושם' הוא המקום הנכון עבור ספר התורה, שם הוא גם ישמש את הציבור וגם ישמר את סיפורו של אבא ואת זכרה של משפחתו שנרצחה בשואה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר